פרופ' יפה זילברשץ, המשנה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן עמדה על חשיבותו של המשורר "יעקב אורלנד הינו מאושיות התרבות החשובות בישראל בעת החדשה. פיזמוניו הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית המתחדשת החל משנות השלושים של המאה הקודמת, והם שגורים עד היום בפי כל. מי לא מכיר את "היו לילות", "אני נושא עימי",שיר הבוקרים" (ערבה, ערבה אין קץ..), "שלכת" (עמוק, עמוק העצב בעיניים..) "מיהו המיילל ברוח", "שני שושנים" ועוד רבים רבים אחרים. תחום עשייתו הספרותית של יעקב אורלנד היה רחב הרבה יותר, אך למרבה הצער עיסוקיו האחרים והלא פחות חשובים משירי הפזמון לא זכו להכרה והערכה ראויה בציבור, למרות הפרסים הרבים שקבל על מכלול עבודתו.
פרופ' זילברשץ הוסיפה "אני גאה לספר כי אוניברסיטת בר-אילן הכירה כבר לפני זמן רב בחשיבות יצירתו של אורלנד ושניים מהפרסים הרבים בהם עוטר במשך השנים ניתנו לו על ידי האוניברסיטה: "פרס ניומן" על מפעל חיים בשירה ניתן לו על ידי סנט האוניברסיטה ב-1998, ו"פרס עקביהו" על ייחודה ואיכותה של שירתו הלירית ניתן לו ב-2000 על ידי המחלקה לספרות ישראל של בר-אילן.
זאת ולא רק זאת, באוניברסיטת בר-אילן בחר המשורר לשכן את האוצרות המגוונים של יצירתו לצרכי מחקר ושימור.
"אך טבעי שהכנס המרכזי העוסק במאה שנה להולדתו מתקיים באוניברסיטה. בכנס זה אנו עושים צעד נוסף בהכרה הראויה למכלול עבודתו של יעקב אורלנד. בניצוחה של פרופ' תמר וולף-מונזון מהמחלקה לספרות עם ישראל של אוניברסיטת בר-אילן שיזמה וארגנה כנס זה, ואשר מונוגרפיה שכתבה על אורלנד תצא לאור בקרוב, ובעזרתם של משפחת אורלנד וכלל משתתפי הכנס, תועלה על נס רוחב דמותו ומכלול עשייתו. לא רק בשירי זמר המוכרים לכולנו ידובר כאן, אלא גם בכתיבתו הלירית והאפית, בתרגומיו לשירה ממיטב הספרות האנגלית, האמריקאית והיידית, במחזות הרבים שכתב ובאלו שתרגם".
הפזמונאית שמרית אור, בתו של יעקב אורלנד קראה שיר שכתב אביה אודותיה ואמרה "הגיעה העת לזהות את השפעתו העניפה של אבי, המשורר יעקב אורלנד, בכתיבתם של הפזמונאים הגדולים שקמו לנו במהלך הדורות. אישיותו הסוחפת והמרתקת וקסם כתיבתו ושליטתו הבלתי מושגת ברובדי השפה העברית, השאירו בי את חותמם לעד. ממעיין הכישרון שלו ינקתי את אהבת השפה, אני ובני דורי. השפה הזאת שכל כך חסרה לנו עכשיו,כי אין עוד שירים כאלה״.שמרית סיפרה כי כיום קשה להשיג את כתבי אביה אפילו לא אצל סוחרי יד שניה.ובפנותה לאנשי בר אילן ולאנשי הספרות והזמר שנכחו באולם, אמרה -רמזה כי ראוי שמישהו יקח את העניין לתשומת ליבו .
פרופ' תמר וולף-מונזון המנהלת את ארכיון יעקב אורלנד במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, אשר יזמה וארגנה את הכינוס אמרה "הכינוס, שאופיו בין-תחומי, מבקש לגעת במכלול ההיבטים של יצירתו של אורלנד: שירתו הלירית של אורלנד ומאפייניה, מקומם של שירי הזמר במכלול יצירתו, יחסי טקסט ולחן, לשון השיח הייחודית לאורלנד ומאפייני עבודתו כמתרגם למבוגרים ולילדים". עוד הוסיפה פרופ' וולף–מונזון כי "הקדשת הכינוס המחקרי כולו רק ליצירתו של אורלנד, תוך התייחסות לסוגות השונות שבהן יצר מבטאת ניסיון למצֵב את אורלנד מחדש במפת הספרות העברית ולהעלות על נס את תרומתו רבת החשיבות לתרבות העברית ולהתפתחותה, בפרק הזמן שבין ראשית יישוב להקמת המדינה.
בכינוס הרצו , חוקר הזמר העברי אליהו הכהן , ד"ר דן אלמגור, ד"ר אורי לשמן, ד"ר אבי בר איתן, פרופ' תמר סוברן, הסופר יהודה אטלס וד"ר עמינדב דיקמן ונוספים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה