80 שנה לסניף בני עקיבא תל אביב-מרכז מאת: אלי אלון סניף בני עקיבא תל אביב מרכז החוגג בימים אלה 80 שנה להקמתו הוא מהוותיקים בסניפי בני עקיבא בארץ והיה אחד מהגדולים שבהם. על בוגריו ומדריכיו נמנים לא מעט אישי ציבור, אנשי אקדמיה וחינוך שופטים רופאים אנשי תרבות ורוח -סיפורו של הסניף
>תולדות הסניף>ריקודים מעורבים בנים ובנות יחד>הרב דרוקמן - מדריך וש"ץ בסניף>מקהלת "מלבסקי" של הסניף>המעבר לדובנוב 7>"שבת הארגון">מדריכים ובוגרים יידועי שם
חניכי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז[ צילום באדיבות מחלקת פיתוח ומשאבים בני עקיבא]
באולם "סמולרש" באוניברסיטת ת"א נערך (15.3.17) ערב לציון 80 שנה להקמת סניף בני עקיבא תל אביב -מרכז, בהשתתפות מאות בוגריו לדורותיהם מכל הגילאים, חלקם אף בגיל הנושק ל-90 ואולי אף יותר.
היה זה ערב שבו התכנסו הבוגרים לאיחוד מרגש. יש מבניהם שלא ראו זה את זה במשך עשרות שנים . הערב כלל מפגש רעים על-פי שבטים וכן תוכנית נוסטלגית באומר בתמונה ובצליל על תולדות והווי החיים בסניף.
האירוע הופק על-ידי המוסיקאי והמעבד יאיר שרגאי בוגר שבט "מגשימים" בסניף בשיתוף מחלקת פיתוח משאבים בהנהלת בני עקיבא.
חניכי הסניף על רקע הצריף [צילום: המחלקה לפיתוח משאבים של בני עקיבא]
תולדות הסניף תחילתו של הסניף, בצריף קטן מאחורי בניין "הפועל המזרחי", ברחוב אחד העם 108 בתל אביב. הצריף שכבר לא קיים שכן בצדו המזרחי של בית "הפועל המזרחי" כשרק בית מגורים הפריד בינו לרחוב רוטשילד. רוב חניכי הסניף באותה תקופה למדו בבתי ספר דתיים באזור: הבנות למדו בבית ספר לבנות "שלמה המלך" ברחוב שלמה המלך פינת זמנהוף, ובבית ספר "תלפיות" והבנים למדו ב"מוריה" ובבית ספר "בילו". הצריף היה קטן מאוד מלהכיל את כל החניכים והשבטים בסניף וחלק מהפעולות נערכו ברחבת מדרגות הכניסה לבית "הפועל המזרחי", ובחצרות בתים ורחובות סמוכים ברחוב רוטשילד, רחוב אחד העם ועוד. מספרת רחל שפט, רעייתו של חבר הכנסת לשעבר גרשון שפט שהייתה באותה תקופה חניכה בסניף. "בשבתות כל עדה(קבוצה משבט) מצאה לה איזה מפלס אחר, כדי לקיים בו פעולות. בקיץ היה אפשר ללכת קצת יותר רחוק ל"בית המדידות" בסוף רחוב שינקין, שם היה שטח פנוי ושם גם היינו עושים מידי פעם קומזיצים באמצע השבוע".
יפה אולמר בוגרת הסניף מספרת: "גרתי ברחוב אחד העם 106. הסניף היה ברחוב אחד העם 108 אפשר להגיד שגרתי בתוך הסניף. אנחנו בלינו שם ימים ולילות. לא היה ערב שלא התאספנו בסניף, על חשבון הלימודים, על חשבון אלף ואחד דברים".
בליל שבת היו מתכנסים החניכים והמדריכים בצריף הקטן בו היו מספר ספסלים. שרים שירי שבת לצד שירי סוכנות כמו "שיבולת בשדה" וכדומה. ושומעים הרצאות מפי המדריכים בענייני דיומא וסיכומים מאירועי השבוע, בתנועה, בסניף, במדינה בעולם. בשבת אחר-הצהריים היו נאספים החניכים והמדריכים בחצר בית הספר "בילו" שבשדרות רוטשילד שם נערך מסדר ומשם צעדו לסניף ברחוב אחד העם לפעולות השונות.
חניכות סניף בני עקיבא תל אביב מרכז[ צילום באדיבות מחלקת פיתוח ומשאבים בני עקיבא] ריקודים מעורבים בנים ובנות יחד השירה והריקודים היו חלק בלתי נפרד מהווי הסניף בתקופה הזו. רפי אילן איש תיאטרון, חבר קיבוץ עין צורים היה בין השנים, 1947-1950 קומנר בסניף מספר: "שרנו בסניף הרבה ורקדנו המון, הריקודים היו מעורבים יד ביד בנים ובנות ביחד (מי שמע אז על איסור נגיעה). בכניסה לבניין בית הפועל המזרחי באחד העם 108 הייתה רחבה. רקדנו שם ריקודי זוגות, פולקה קרקוביאק ועוד. טובה אילן אשת חינוך וחברת כנסת לשעבר שהייתה אף היא חניכה בסניף באותן שנים מספרת: "בליל שבת היינו נוהגים לרקוד ממש באמצע רחוב אחד העם ריקוד במעגל "אני רוקדת במעגל ומביטה סביבי", וריקודים אחרים עד שעות מאוחרות בלילה ולא פעם שפכו עלינו מים מהבתים שכנים נרגזים שהפרענו את מנוחת שנתם. שמשון כספי חניך הסניף באותה תקופה מספר: ערב אחד כשרקדנו קיבלנו גם דלי מים מאחד השחקנים של "הבימה" שהפרענו לו ורצה לסלק אותנו על-ידי שפיכת המים, אבל זה לא עזר לו אנחנו המשכנו לרקוד".  שבט יחדיו סניף בני עקיבא תל אביב מרכז צילום באדיבות אוריאל שוורץ מח. משאבי פיתוח הנהלת בני עקיבא] שושנה ברייטברט (פופובר) משבט "נטעים" מתארת את הוי החיים בסניף ואת השפעתו על חייה: "הסניף היה עבורי בית שני, חם ונעים, מרתק מרגש ומעשיר. ניהלנו בסניף דיונים ברומו של עולם, צחקנו, וגם לא מעט התבטלנו ובסופו של ערב היה מי שהסתפק בממתק מהקיוסק הקטן שממול הסניף ובמקרה הטוב כשהיה מעט כסף מצוי בידינו ירדנו בשינקין בואכה שוק בצלאל לאכול פלאפל אצל יוסף ומשם ל"ויטמן" לקנח בגזוז". סרט על אירוע חגיגת 80 לסניף בני עקיבא ת"א מרכז צילום ועריכה אביעד פיקרש
עו"ד יהודית וינקלר,חניכת שבט "עלומים" לימים אשת חינוך מנהלת בית ספר במשך למעלה מ-30 שנה מספרת: בני עקיבא וערכיה היתה נוכחת מאד בביתנו .אבי ז"ל בנימין מנקין היה מראשוני סניף בני עקיבא בירושלים.ואימי ז"ל ציפורה לבית משפחת קלעית היתה בסניף תל אביב מרכז. הוריי הכירו בסניף והתחתנו באחד העם 108.דודי הרב משה צבי נריה חיבר את המנון בני עקיבא -"יד אחים".(אבי בנימין מנקין היה אחיו הצעיר של הרב נריה) מבאי ביתנו היו ,יחיאל אליאש ממייסדי "בני עקיבא" ,רעיה מלמד,בנימין שחור.השיחות בשבת תמיד נסבו על בני עקיבא ,ישוב ארץ ישראל. בבית דיברו הרבה על בני עקיבא מספרת יהודית , ו"אני כילדה קטנה מחכה בכיליון עיניים להיכנס לבני עקיבא להיות עם הגדולים.והנה הגיע היום הגדול ואני כבר בכתה ד' וצועדת לבני עקיבא משיכון הפועל המזרחי (סאמטס)שבצפון לרחוב אחד העם ל"שבט ההכנה".הדרך לא היתה קלה מלאת קוצים ופרדס גדול בתווך. בתי הספר היו נפרדים לבנים ובנות ואת הבנים פגשנו בסניף ושם נפלו המחיצות...יוצאים יחד לטיולים,לסידני עלי ל"מחנון", למסעות,למחנות הקיץ". אמה של יהודית וינקלר ציפורה מנקין ז"ל היתה כאמור גם היא חניכה בסניף בנ"ע תל אביב מרכז ובהמשך היתה בהכשרה בכפר גדעון שהקימו את הקיבוץ סעד בנגב לאחר מכן עברה ציפורה וינקלר לתחום ההוראה והיתה מורה ממיסדי בית ספר ממ"ד מירון בתל אביב.יהודית וינקלר הלכה בעקבות אמה ועסקה אף היא בתחום ההוראה והחינוך.היא עבדה במשרד החינוך במשך 41 שנים בגיל 26 הפכה למנהלת בית ספר לחינוך מיוחד"מעלה" בשכונת התקווה.וכיהנה בתפקיד זה 33 שנים. קודם לכן היתה מורה בבית הספר זה במשך 8 שנים במקביל לעבודתה בבית הספר כתבתה יהודית חוברות עבודה לטלויזיה החינוכית (הלימודית). יהודית וינקלר עטורת פרסי חינוך ובניהם ,פרס אנוך , היוקרתי , פרס חינוך ע"ש זבולון המר. שלושה פרסי חינוך מעירית תל אביב ועוד .כמו כן הייתה סגנית יו"ר "אמונה" בישראל וכן היתה מפקחת ארצית על כל מוסדות "אמונה" במשך 3 שנים .
חניכי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז במסדר[באדיבות מ.משאבים ופיתוח בני עקיבא
הרב דרוקמן - מדריך וש"ץ בסניף דמות מיתולוגית בחיי הסניף באותן שנים היה הרב חיים דרוקמן לימים ראש הישיבה התיכונית "אור עציון" וחבר כנסת שכונה אז בסניף בפי כל בשם "חיימקה". הרב דרוקמן היה מדריך בולט בסניף אבל לא פחות מכך נודע בזכות היותו בעל תפילה מלא רגש הסוחף את המתפללים. פרופ' יואל יינון (בלומברג) מספר: "הכוכב של התפילות בימים הנוראים בתפילות הסניף היה "חיימקה דרוקמן ללא עוררין. חיימקה הוביל את התפילה היה לו רגש והוא הלהיב את הקהל הגדול בצורה בלתי רגילה". ד"ר גרשון גרמן לימים שופט לענייני משפחה ברמת גן, שימש אף הוא שליח ציבור בסניף. גם הוא זוכר את תפילתו המרגשת של הרב דרוקמן גרמן אומר: "הרב דרוקמן היה למעשה עבורי דוגמה לתפילה מתוך השתפכות הנפש".
החניכים בטיול מקהלת "מלבסקי" של הסניף בסניף בני עקיבא תל אביב מרכז פעלה "להקת מלבסקי" שביצעה משיריה של הלהקה המיתולוגית והנודעת מקהלת "משפחת מלבסקי".בין מקימי המקהלה היה שמחה אבוש . מספרת חיה כהן בוגרת סניף תל אביב מרכז: "היינו חבורת צעירים בשבט "גאולים" שאהבנו חזנות ונודע לנו שמשפחת מלבסקי הגיעה מארצות הברית ועורכת הופעה באולם "אוהל שם" בתל אביב. שמענו את כל שירתה והחלטנו שאנו מקימים מקהלה בדיוק כמותם. שרנו את השירים שהם שרים ובאותו סגנון כך קמה לה מקהלת מלבסקי של סניף בני עקיבא תל אביב מרכז. מספרים כי המקהלה הייתה מוצלחת וב"קול ישראל" השמיעו לא פעם את מקהלת מלבסקי של סניף בני עקיבא. 
סניף בני עקיבא רחוב דובנוב 7 תל אביב 2013 [צילום:אלי אלון]
המעבר לדובנוב 7
בשנות ה-50 תחילת שנות ה-60 עבר הסניף מהצריף הקטן והרעוע ברחוב אחד העם למבנה חדש ורחב ידיים ברחוב דובנוב 7 סמוך כמעט צמוד ל"בית ציוני אמריקה" ברחוב פריש. המבנה הוא בן 3 קומות תוכנן על-ידי האדריכל יוחנן רטנר בעל עיצוב אדריכלי ייחודי, מזכיר את לוחות הברית וגגו בצורת ספר פתוח. המבנה הכיל בית כנסת ענק בעל גג גבוה שיצר הד אדיר בו התפללו בימים נוראים כמה מאות חניכים. רבים זוכרים את חווית התפילה, מזמורי ושירי התפילה בבית הכנסת בסניף כחוויה מרגשת בלתי נשכחת, כאשר מאות החניכים מצטרפים לשליח הציבור כמקהלה ענקית.אומר יאיר גילוני בוגר הסניף:אני זוכר בשבת באים בבוקר שרים את השירים והמזמורים היפים השירה ביחד היה תענוג צרוף .בין העוברים לפני התיבה בבית כנסת זה היו פרופ' ארל'ה גדנקן, חיים סטולביץ לימים רופא עיניים,גרשון גרמן לימים שופט לעניני משפחה , דוד(דודו) גדנקן שלום פלמר ועוד. בסניף בדובנוב 7 היו חדרי פעילות לכל שבט, חדרי מזכירות, חדר למדריכים ועוד. הסניף היה הומה ותוסס גם בפעולות אמצע השבוע .וכך מתארת בוגרת שבט שח"ל של הסניף תחיה שפירא, בתו של הרב שלמה גורן ולימים שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב את הווי החיים בסניף בדובנוב: "על גג הבניין התנהלו הפעילויות החברתיות האמיתיות, מעגלי ריקודים, שירה רמה, צחוקים, הגישושים והתהוותם של זוגות שהפכו למיתולוגיים עם השנים (כן,כן הפרדה מגדרית לא הייתה קיימת אז) וגם הצצה להצגות ואפילו לתחרות מלכת היופי שהתקיימו בגן בית ציוני אמריקה השכן והמרתף, מרכז ההתרחשויות בשבתות הארגון וחשיפת המחתרות בפורים ("לה דולצה ויטה "דולצה ויטה החיים המתוקים) הבית היה שוקק חיים, שמחה, שירה, עשייה ערכים בלינו שם כל רגע פנוי ולא פנוי. שנים רבות ומאושרות שם חלמנו והגשמנו חלומות" ומוסיפה חניכה נוספת בסניף לאה שביט (בלס) אף היא משבט שח"ל: "הייתי חניכה בסניף תל אביב מרכז עוד כשהיה ברחוב אחד העם 108 קרוב לביתי. גרתי ברחוב רוטשילד 108 אבי נפתלי בלס היה המורה להתעמלות בבית הספר בילו לאחר מכן עבר הסניף לדובנוב . הסניף היה הומה ותוסס גם בפעולות אמצע השבוע היו לנו מדריכים ומדריכות מצויינות כשהאחרון מבניהם היה אריאל רוזן צבי. היינו שבט די מגובש למרות שהיו בו קבוצות לפי בתי ספר: תלפיות, שלמה המלך, מוריה ובילו. חלק מהבנות המשיכו לנח"ל. 
התיעצות מדריכים בסניף בני עקיבא תל אביב מרכז [צילום באדיבות המחלקה לפתוח משאבים הנהלת בני עקיבא ] לאה הימלפרב, חניכה בסניף ולימים ד"ר מרצה וחוקרת במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן מספרת כי הפעולות בסניף שהעבירו המדריכים והמדריכות השאירו אצלה וגם אצל חניכים אחרים מטען מאד משמעותי.הימלפרב נזכרת בשורה של מדריכים ומדריכות שפעלו והדריכו בסניף ובהם ישראל רוזנסון,ציונה נוימן,הדסה ארליך,חני רוקח,אלי ורטמן,יונתן הלוי.
שלום אריכא ,אף הוא חניך בסניף מציין "קיבלנו מהמדריכים בסניף המון ומציין את המדריכים: משה נורמן אבי רביצקי, עמי גילוני מייק נאמן. פרופ' ארל'ה גדנקן,אורלי רוט (וולף) בוגרת הסניף חניכת שבט יובל מתארת בחן רב את הוי החיים בו וכך כותבת: "הסניף היה הומה ככורת, עולים ויורדים הולכים ובאים. שבת אחר-הצהריים –חולצה לבנה עניבה חצאית כחולה מגיעה אל המגרש בדובנוב, בצמוד להנהלה "הושיע את עמך וברך את נחלתך מתפקדים ועומדים במסדר שרים "יד אחים לכם שלוחה". אחד המדריכים בסניף בדובנוב היה אברהם דובדבני ("דובדב") לימים יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. דובדבני מספר: את המסדרים בסניף דובנוב בשבת אחר-הצהריים הינו עושים על גג הבניין "עמוד דם עמוד נח", התפקד ,ה' עמכם יברכך ה" והחניכים היו מתלהבים ומתרגשים. תמונות אלו נשארות למול העיניים להרבה שנים" אומר דובדבני. אחד מחניכי הסניף בדובנוב היה דניאל הירשברג(שבט צוריאל) מי שהיה מזכ"ל בני עקיבא בשנים (2011-2016). דניאל (דני) הוא ממשיך מסורת משפחתית בסניף. אמו הייתה חניכה של המדריך חיים דרוקמן בשבט "מתנחלים בסניף בני עקיבא תל אביב מרכז עוד כשזה שכן ברחוב אחד העם. דני הירשברג: "לסניף בדובנוב הייתה ארומה מיוחדת הוא היה קודם כל מרתף עם המחילות של המזגנים שמעולם לא נבנו , עם המשאבה של הביוב שנמצאת בקומת הקרקע עם ההצפות התמידיות". וכך מתאר הירשברג את התקופה בסניף. "הייתה זו התקופה בה עוצבה אישיותנו, ההד בבית הכנסת הענק, שירת "אתה אחד ושימך אחד", השנור לקראת שוק פורים, מצעד הלפידים בתל אביב עם תחושת גאווה שקשה לתאר שאחזה בנו שעה שצעדנו בעיר הגדולה, אוחזים בדגל התנועה וצווחנו בגרון ניחר "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה". שם ברגעים האלה ממש הפכנו למחוברים". אומר דניאל הירשברג:"התודעה הזאת של לחיות חיים של אידיאל לחפש את המשמעות איפה אני יכול לתרום איפה אני יכול לתת ,לעשות אלה דברים שאני לפחות קיבלתי בסניף מרכז במקום שבו עוצבה דמותי." 
גרשון ורחל שפט בוגרי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז[ צילום באדיבות מחלקת פיתוח ומשאבים בני עקיבא]
"שבת הארגון" אחת מחוויות השיא של סניפי בני עקיבא היא "שבת הארגון". כך גם הייתה "שבת הארגון" בסניף תל אביב מרכז עוד כשזה שכן ברחוב אחד העם, וגם לאחר שעבר לדובנוב. בוגרי הסניף לדורותיו זוכרים את התכונה וההכנות לשבת הארגון ואת תרגילי הסדר ברחובות תל אביב: "שמאל ימין, שמאל" ומספרים כי "שבת הארגון" עבורם היה אירוע חוויתי בלתי נשכח מספרת ברכה אריכא בוגרת הסניף : "אני זוכרת היטב את ההכנות לקראת שבת הארגון, התחרות בין השבטים ואת המצעדים עם הלפידים ברחובות תל אביב עם תזמורת".
בשנות ה-60 ואולי אף לפני כן צצה בארץ בקרב הנוער תופעת "החברה הסלונית" בני נוער ובכללם בנות שהיו משתתפים בריקודים סלוניים לבושים גנדרני בנות נעלו נעלי עקב ולבשו גרבי ניילון ולא תמיד צנוע. התופעה לא דילגה על סניף בני עקיבא תל אביב מרכז והיו חניכים שעזבו את מסגרת הסניף בשל הצטרפותם ל"חברה סלונית".
בסניף נוצרו זוגות רבים שהכירו בסניף והקימו משפחה .אליעזר קליינמן בוגר הסניף מספר כי בשבט "גאולים" בסניף, לבדו היו 17 זוגות שהתחתנו בניהם. עד היום, אף זוג לא התגרש משבט גאולים אומר קליינמן. בין הזוגות שהכירו בסניף היו רותי וברוך גרוס. רותי הגיעה לסניף מירושלים בכיתה ז'. כאן הכירה עלם חמודות בשם ברוך גרוס. השניים נשואים עד היום הזה ולהם ילדים, נכדים ונינים. רותי עסקה במשך שנים בהוראה. ב-1976 היו רותי וברוך גרוס ובנם שי בין חטופי מטוס אייר-פרנס לאנטבה ששוחררו כידוע במבצע הידוע בשם "מבצע אנטבה".
מדריכים ובוגרים יידועי שם בשיחה שערכתי עם כמה מבוגרי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז הם מציינים את תרומתו של הסניף לעיצוב אישיותם ואת המסירות ואת הרמה הגבוה של המדריכים "שנתנו לנו המון ידע, ערכים וכישורי חיים שלא תמיד קיבלנו אותם בבית הספר". על בוגריו ומדריכיו של הסניף לאורך השנים נמנים לא מעט אישי ציבור, אנשי אקדמיה וחינוך שופטים רופאים אנשי תרבות ורוח. חלק היו פעילים בסניף יותר, חלק פחות. הנה כמה מהם: הרב חבר כנסת לשעבר חיים דרוקמןממייסדי ישיבת "אור עציון", חבר הכנסת לשעבר גרשון שפט שהיה מראשי "גוש אמונים", טובה אילן, אשת חינוך וחברת כנסת לשעבר, פרופ' יהונתן הלוי מנהל בית חולים שערי צדק, ד"ר גרשון גרמן שופט לענייני משפחה, פרופ' יהודה פרידלנדר מרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' עמנואל אֶטְקֶס פרופסור בחוג להיסטוריה ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר לאה הימלפרב מרצה וחוקרת תנ"ך בבר אילן, ד"ר יאיר גילוני מבית חולים בלינסון, בני בהגון ראש מכללת תלפיות, עו"ד מיכה ינון לשעבר ראש מנהל תרבות במשרד התרבות, תחיה שפירא שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, עו"ד יהודית וינקלר אשת חינוך מנהלת בית ספר וסגנית יו"ר "אמונה" לשעבר. פרופ' אביעזר (אבי) רביצקי, ,פנחס קהתי מבאר המשניות המיתולוגי , אדיר זיק -,עיתונאי,במאי ומפיק בטלוויזיה הישראלית לשעבר אריה האן שהיה מזכיר הכנסת , הרב דני שילה רבה של קדומים , פרופ' ידעאל הר -זהב לשעבר מנהל מחלקת לב בתל השומר. יהודית אדלר (פרידמן) לשעבר ספרנית ראשית בר"ג רעייתו של מתתיהו אדלר שהיה סגן ראש עירית ר"ג ומנכ"ל בר אילן,הזמר ישראל גוטסדינר מ"צמד ריעים" המוסיקאי יאיר שרגאי ועוד רבים וטובים . כתבות נוספות של כותב זה :
 חניכי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז
80 שנה לסניף בני עקיבא תל אביב-מרכז סניף בני עקיבא תל אביב מרכז החוגג בימים אלה 80 שנה להקמתו הוא מהוותיקים בסניפי בני עקיבא בארץ והיה אחד מהגדולים שבהם. על בוגריו ומדריכיו נמנים לא מעט אישי ציבור, אנשי אקדמיה וחינוך שופטים רופאים אנשי תרבות ורוח. סיפורו של הסניף אלי אלון | לסיפור המלא |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה