חיים אגמון [צילום באדיבות המשפחה] זוכרים את המלחין והיוצר חיים אגמון   בימים אלה מלאו שנתיים למותו של המלחין והיוצר חיים אגמון. בעיר בית שאן בה גדל והתחנך נערך ערב הצדעה לזכרו ופעלו   סיפור חייו של חיים אגמון  מאת:אלי אלון ▪  ▪  ▪  "ים השיבולים" ו"עמק שלי", שירי הדגל של להקת הזמר הגבעטרון, הפכו מזה כבר לקלסיקה ולנכסי צאן ברזל של הזמר העברי.על לחנם של שירים ידועים אלה  חתום המלחין והיוצר חיים אגמון , שבימים אלה מלאו שנתיים למותו. אגמון נפטר בטרם עת, בן 66 היה במותו . באולם מופ"ת בעיר בית שאן בה גדל והתחנך, נערך בחול המועד פסח (25.4.16) ערב הצדעה לזכרו ופעלו  במעמד ראש העיר רפאל בן שיטרית ,בני משפחתו חבריו  ומכריו של אגמון . בערב סופר אודות האיש ופעלו וחבורות ומקהלות זמר ממקומות שונים בארץ זימרו שיריו. כמו-כן הופיעו בשירה שלומי ושירה אגמון ילדיו של חיים אגמון שבאו להצדיע לאביהם האהוב. טיול בעקבות תחנות חיו ושיריו יום קודם לערב   לזכרו של אגמון, השתתפו בני משפחתו, חבריו ומכריו, בטיול אוטובוס "בעקבות שירי חיים אגמון ותחנות בחיו." המטיילים סיירו  באזור בו גדל אגמון-  בית שאן וסביבותיה,  סיפרו אודותיו  ושרו משיריו, ראו  את הבית בבית שאן בו התגורר חיים אגמון  ומשפחתו , את חנות המכולת של המשפחה אותה ניהלו הוריו שלמה ומטילדה (מזל) פסח, את בית הספר ו"אולפן המוזיקה",  בו למד. בין המשתתפים בטיול הסופר והמשורר יצחק קינן  מי שהיה ראש מועצת בית שאן  וכתב ללחניו של אגמון  את "ים השיבולים"  "עמק שלי" ועוד. משתתפי הטיול שרובם הכירו את חיים אגמון באופן אישי ממסגרות שונות   מדווחים על טיול מרגש ומעורר זכרונות ונוסטלגיה . את הטיול הדריך מדריך הטיולים דני בירן שכתב עם חיים אגמון כמה משיריו.   חיים אגמון  באולפן הביתי[צילום באדיבות המשפחה]   תולדות חייו  חיים אגמון נולד בשם חיים פסח בשנת 1948 בעיר איזמיר שבטורקיה, בן בכור להוריו שלמה ומטילדה (מזל) פסח. בהיותו כבן שנה עלה עם משפחתו לארץ. תחילה התגוררה המשפחה באוהלים במעברת עולים פרדס חנה ומשם עברו להתגורר בבית ערבי בבית שאן, בו התגוררו משפחות עולים נוספות. "הגענו לבית שאן זמן קצר  לאחר שהערבים ברחו ממנה במלחמת העצמאות, אני זוכרת היטב  את ריח הצמיגים השרופים והעשן המיתמר ממקומות שונים בעיר כשהגענו אליה לראשונה", מספרת לואיזה אחותו של חיים אגמון. מאוחר יותר עברה המשפחה להתגורר בבית ברחוב ההסתדרות מס' 4 בלב ליבה של בית שאן. ההורים שלמה ומזל ופסח  פתחו וניהלו לפרנסתם חנות מכולת בסמוך לכביש 90 במזרחה של בית שאן  .מבנה החנות קיים עד היום אך הוא נטוש ושומם עטוף בקוצים גבוהים.  משפחת פסח מנתה שישה ילדים. ילד אחד נהרג בתאונה בהיותו בן 3. לאחר מותו נותרו חמישה ילדים, שלושה בנים, חיים ,יצחק ,דוד ושתי בנות, לואיזה ושרה .חיים למד תחילה בבית הספר הדתי "שאול המלך", ובהמשך למד בבית ספר במגמה מקצועית . אחותו לואיזה מספרת ,כי עוד בגיל צעיר ביותר נהג לתופף ולנגן  "על כל דבר זז". אמו ,מטילדה (מזל) פסח הבינה כי לילד אהבה חזקה למוזיקה  והוא ניחן  בחוש מוזיקלי מפותח ובגיל 5 קנתה לו אקורדיון. האם  ,כך מספרים בני המשפחה, הייתה אישה דומיננטית ודעתנית ודחפה לממש  הפוטנציאל המוסיקלי של בנה. היא פנתה ל"אולפן איזורי למוזיקה" שפעל בבית שאן שהיה שייך לקיבוצים וביקשה שיקבלו את בנה ללימודי מוזיקה. אולם בקשתה, נדחתה בטענה שהאולפן מקבל אך רק תלמידים מהקיבוצים. האם לא ויתרה ולבסוף התקבל הילד חיים פסח ללימודי מוזיקה באולפן המוזיקה שלמדו בה בעיקר ילדי קיבוצים.   נגן בלהקת הנח"ל  בשנת 1966 בהגיע זמן גיוסו לצה"ל ביקש  חיים אגמון להתקבל ללהקת הנח"ל. בין בוחניו היו:  הזמר שלום חנוך והמלחין יאיר רוזנבלום . האקורדיוניסט מעיירת הפיתוח בית שאן, כנראה הרשים  בוחניו בכישרונו, וביכולת הנגינה המופלאה שלו והתקבל  כאקורדיוניסט בלהקת הנח"ל. חשוב לציין  שבאותה תקופה להקת הנח"ל הייתה הלהקה הצבאית המובילה, רבים ביקשו להתקבל אליה אך רק מעטי מעט התקבלו לשורותיה.  אגמון ליווה בנגינתו בתקופת הלהקה את ששי קשת, אופירה גלוסקא,שולה חן  ורבים וטובים אחרים. בין היתר ליווה בנגינתו, את הלהיטים של אותה תקופה "גשם גשם בוא", "חורשת האקליפטוס"."אילו ציפורים" ועוד. לבקשת יאיר רוזנבלום שהיה מנהל מוזיקלי של להקת הנח"ל דאז, חתם אגמון קבע ושירות הסדיר שלו בתוספת תקופת "הקבע" הסתכם במשך כ-4 שנים.  לאחר שחרורו, חזר חיים לבית הוריו בבית שאן וחיפש  דרכו בתחום המוזיקלי שכה אהב. הוא   הופיע כנגן בקיבוצים באזור בית שאן וליווה בנגינה זמרים ידועי שם שהגיעו לאזור. אחותו שרה סייעת רופא שניים במקצועה המתגוררת כיום באזור המרכז, נזכרת  איך הזמר המהולל אריס סאן שהגיע להופיע באחד מישובי האזור התרשם מיכולתו  של חיים וביקש ממנו שיילוה אותו בנגינה בהופעתו .חיים ליוה בנגינה  גם  את הזמר  ג'ו עמר כאשר זה הופיע בישוב ירדנה בעמק בית שאן.  ,לא פעם אני ובני משפחה נוספים התלוונו להופעות שלו,מספרת שרה:על חיים האדם אומרת האחות  שרה: "אחי חיים היה לא רק מוזיקאי ענק אלא  גם  איש צנוע טוב לב מאין כמוהו מסור,מסייע  ותומך בהורים ובבני משפחה".   דני בירן בן  קיבוץ מעוז חיים בעמק בית שאן מספר, כי  הכיר לראשונה את חיים אגמון כאשר זה הגיע  לערב זמר שנערך בקיבוצו מעוז חיים. באירוע השתתפה גם  תמי ירדני יפה, אשת אורי יפה ממפקדי הפלמ"ח שהייתה מורה למוזיקה ב"אולפן המוזיקה", והכירה את חיים אגמון  . מספר בירן: "הייתי אז בתחילת שנות העשרים שלי מאחר וכתבתי שירים וכבר אז נודע חיים אגמון  בהלחנתו פניתי אליו וביקשתי ממנו שילחין לי  שירים שכתבתי .אין בעיה בא נפגש  אמר לי. קבענו להפגש   ואכן נפגשנו ובמהלך השנים הוא הלחין לי  כמה שירים שאת מילותיהן כתבתי.   בין השאר הלחין  את השיר "שיר על רעי" שנכתב לזכרו של סא"ל משה פלס (סטמפל) שנהרג במהלך מרדף ב"ארץ מרדפים" וכמו כן את השירים "פרחי הדרך",ו "בנתיבי אבי". דני בירן  :"לאחר שחיים עבר  מבית שאן להתגורר במרכז נותקו קשרינו בגלל המרחק  אולם לאחר שעברתי להתגורר גם אני באזור המרכז חודש הקשר.   חברו הטוב של חיים אגמון,  משה חי תושב בית שאן אומר לי : "קשה לי מאוד עם חסרונו של חיים, ניגנו יחד בלהקת הזמר והמחול של בית שאן בהדרכתו של יצחק קינן והופענו עם להקה זו  במקומות שונים בארץ בשבתות בא אלי  חיים  כמעט באופן קבוע לבקר אותי  בקיבוץ חמדיה. עבדתי  אז בפלחה בקיבוץ חמדיה והקיבוץ נתן לי חדר ללון שם.  היינו יושבים בשבתות בחדר  ומנגנים יחד שעות ארוכות , הוא ניגן באקורדיון ואני מלווה אותו בדרבוקה או בחלילית. חברים בקיבוץ  התאספו סביב החדר ובאו במיוחד לשמוע אותנו מנגנים. מספר משה חי ומוסיף  הוא חסר לי מאד. חיים אגמון  והאקורדיון [צילום: באדיבות פרח אגמון] מנהל מוסיקלי של הגבעטרון   אחרי שחרורו מצה"ל, בתחילת שנות ה-70 התקבל חיים כאקורדיוניסט של להקת הזמר הידועה "הגבעטרון" והחל לחבר עבורה  לחנים.  עד מהרה מונה לתפקיד המעבד והמנהל המוסיקלי של "הגבעטרון". אגמון הלחין כמה משיריה היפים של הגבעטרון כמו: "ים השיבולים", "עמק שלי" " . את המילים לשני שירים אלה כתב יצחק קינן שהיה ראש המועצה המקומית בית שאן . מספר  קינן : "את "ים השיבולים" ו"עמק שלי" כמו הרבה שירים אחרים כתבתי ללהקת המחול והזמר של בית שאן, שאני ואגמון הדרכנו וליווינו.קינן: למעשה להקת המחול והזמר של בית שאן, היא זו שביצעה לראשונה את  השירים  "ים השיבולים" ו"עמק שלי" עוד לפני הגבעטרון".אגמון הוא שהביא אותם לגבעטרון ובכך חשף  אותם לציבור והשאר היסטוריה.  במחצית שנות ה-70 פרש אגמון מ"הגבעטרון" ועבר להתגורר במרכז הארץ. כאן הכיר את אתי, גננת במקצועה. השניים נישאו התגוררו בראשון לציון לזוג נולדו שני ילדים שלומי ושירן. שניהם קיבלו כנראה את הגנים המוסיקליים של אביהם ועוסקים אף הם במוזיקה . שלומי הוא מוזיקאי מלחין וזמר ושירן עדינת נפש כאביה  שרה אף היא ובהחלט שרה יפה. נישואי חיים ואתי אגמון לא עלו יפה וכעבור מספר שנים נפרדו. בהמשך הכיר את פרח עובדת חברת "אל אופ". השנים נישאו התגוררו ברחובות ולזוג נולד בן, אבישי שמו.  חיים אגמון ניהל מוזיקלית כמה חבורות זמר ובניהן להקות הזמר  "רון במכון", הלהקה היציגות של מכון ויצמן, תעש, אל-אופ ועוד. בין השנים 1986-1988 היה  אגמון מנצחה של חבורת הזמר גבעתיים. הוא הקים אולפן הקלטות בביתו ועבד ושיתף פעולה בעיבוד מוסיקלי ובהלחנה עם שורה ארוכה של יוצרים וכותבים  ובהם: רמי דקל דני בירן, אביבה גולן, שושיה בארי-דותן, עופרה שריג, ריקה ברקוביץ ועוד.השיר "חלילי" שכתב אגמון עם ריקה ברקוביץ עיתונאית "ידיעות אחרונות" בעברה מבוצע על ידי הגבעטרון. שיר נוסף של ריקה ברקוביץ "הללו בזמר" ללחנו של אגמון מבוצע על ידי נירה גל. אחד מהזמרים איתם עבד אגמון זמן קצר לאחר שעבר מבית שאן למרכז הארץ, היה לא אחר מאשר איש הטלוויזיה  רפי גינת. גינת הקליט כמה משיריו של אגמון  וכמה מהם אף הושמעו מעל גלי האתר. ב-1975 הלחין חיים אגמון את שירה  של דורית צמרת בת קיבוץ בית השיטה "עולים לשטה". השיר נכתב למסיבת בר מצווה קבוצתית שנערכה בבית השיטה בשנת 1975. שיר נוסף שהלחין אגמון הוא "פנס בשלכת" שאת מילותיו כתב יצחק קינן.  שיר ,זה למרות היותו קליט ונעים לאוזן כבר משמיעה ראשונה. משום מה לא "תפס" ונשאר באלמוניות יחסית . מקהלת  "ותיקי הגבעטרון " שרה אותו וכוללת  אותו בתוכניתה. אגמון הלחין עשרות רבות של שירים ויש אומרים אף מאות. רבים מהם "שוכבים במגירות" מחכים לגאולתם. מכריו של אגמון  מספרים   על איש מוכשר מאוד מבחינה מוזיקלית על גבול הגאונות. מוזיקאי קפדן שאינו מתפשר על שלמות ביצוע והלחנה."אם הוא היה חש  שהמוזיקה אינה מספיק טובה או אפילו שהמילים אינן משתלבות עם המנגינה הוא היה פוסל את השיר, אומרים לי  כמה כותבים שעבדו עימו. לרוב הלחין  ראשונה את הלחן ואחר כך הלבישו הכותבים את המילים על הלחן.    מותו של חיים חיים אגמון  שנותיו האחרונות של חיים אגמון לא הטיבו עימו .הוא לקה בשחמת הכבד וסבל מבעיות רפואיות נוספות . בחודשים האחרונים לחיו חלה הרעה משמעותית במצבו.בערב חג השני של פסח (20.4.2014)  הלך לעולמו בטרם עת והוא בן 66 במותו. אגמון  הובא למנוחות בבית העלמין בעירו רחובות. ספדו לו יצחק קינן ראש מועצת בית שאן לשעבר  ורמי דקל שכתב מספר שירים  .  המלחין אפי נצר אומר על חיים אגמון: "חיים היה מוכשר מאוד וצנוע כל כך! כתב שירים יפיפיים, תמצית הישראליות! לא נפסיק לשיר את מורשתו לזמר העברי המקסים!!  ניקה ברזק מוותיקות "הגבעתרון" אמרה לאחר מותו: השירים היפים שכתב לנו חיים אגמון הם חלק בלתי נפרד מהגבעטרון אין הופעה שאנו לא שרים את "ים השיבולים" הקהל דורש ואוהב זאת.  הנצחתו  צוות של כשמונה איש התאגד  כדי להנציח את זכרו ופעלו של חיים אגמון. רבים מאנשי הצוות שרו בחבורות זמר שונות, בניצוחו של אגמון. על חברי הצוות נימנים:  ,דני בירן,מדריך טיולים ועיתונאי בעברו  ,עופרה שריג,עובדת "מקורות" לשעבר, מיכל פישר, איציק תבור ונוספים.  חברי הצוות בשיתוף המשפחה וחבריו של חיים לקחו על עצמם כמשימה ראשית "לשמר ולהנחיל את שירתו של אגמון שהיה בעל כשרון מוזיקלי נדיר"    נודע כי הועלה בפני ראשי  העיר בית שאן רעיון לקרא את אזור הטיילת מאחורי אכסניית הנוער בבית שאן על שמו של חיים אגמון ולשלב בה פינות חמד ועליהם משיריו של חיים. ראוי שהעיר בית שאן ומשרד התרבות ימצאו הדרך להנציח כראוי את זכרו ופעלו של חיים