 תחנת הכח ההיסטורית בטבריה.[צילום אלי אלון]בשנת 1925 הוקמה בבנין זה תחנת הכח של טבריה. |
תחנת הכח ההיסטורית בטבריה.[צילום אלי אלון]בשנת 1925 הוקמה בבנין זה תחנת הכח של טבריה. |
תחנת-הכוח בטבריה היא יצירתו של האדריכל אלכסנדר ברוולד, פרי תכנון שנוצר בשנת 1923, כך לפחות על-פי החשבונות שהגיש תמורת עבודתו לחברת החשמל. המבנה דומה במהותו לתחנת-הכוח בחיפה, למרות שהטוהר הסגנוני שלו אינו הולם את ברוולד האקלקטי. כפי הנראה ביקש רוטנברג מהאדריכל לתכנן מבנה שדומה מאוד למבנה תחנת-הכוח בחיפה, ומאחר שבקשה של רוטנברג היא יותר מפקודה… כך היה. הבניין הושלם ביוני 1925, באותו יום ממש שבו נחנכה תחנת-הכוח הראשונה בחיפה.
התחנה בטבריה ייצרה כמות צנועה של חשמל, בסך הכל 60 קילוואט. היא הושבתה לאחר הקמת תחנת-הכוח ההידרו-אלקטרית בנהריים (1932), אך שבה לפעול לזמן קצר ערב קום המדינה. חברת החשמל שיקמה את מבנה התחנה בשנת 1995 והפכה אותו למשרד האזורי של החברה. באולם הגדול נותרו כמה סימנים מייעודו הקודם, המקורי, ביניהם פסי הברזל הצמודים לתקרה, עליהם נע בשעתו מנוף ענק. החלונות שהוגדלו בעבר - הושבו לממדיהם המקוריים. מעל לבניין השאירו את מגדל המים שנוסף במהלך השנים, רק משום שחזותו משתלבת בו בצורה טבעית והרמונית. אגף חדש שנוסף לבניין נבנה בסגנון תואם למבנה ההיסטורי, עד כי קשה להבדיל בין השניים.
ביקר וצילם במקום: אלי אלון
בצילום העליון התחנה
אין רשומות לתצוגה
סיפור חייה של הרקדנית והמורה למחול יונה לוי
תחנת הכח ההיסטורית בטבריה.[צילום אלי אלון]בשנת 1925 הוקמה בבנין זה תחנת הכח של טבריה. |
 יונה לוי בצעירותה [צילום באדיבות המשפחה]
סיפור חייה של הרקדנית והמורה למחול יונה לוי
כמעט ללא פרסום בתקשורת, בשקט, רחוק מאור הזרקורים הלכה לעולמה (22.4.20) בביתה בתל אביב הרקדנית והמורה למחול יונה לוי-סייפן והיא בת 77 במותה
מאת:אלי אלון ▪ ▪ ▪ יונה לוי נולדה ב-5 בפברואר 1943 בשכונת הבוכרים בירושלים לאהרון ושושנה לוי.בהיותה בת 4 עברה המשפחה לתל אביב והתגוררה בצריף בשכונת מחלול סמוך לחוף ים תל אביב. יונה למדה בבית הספר גורדון. בגיל 8-7 הלכה לשיעור ספורט עם כיתתה בחוף ים תל אביב. מישהו הבחין ביונה וראה שהיא מאוד ספורטיבית, מאוד מיוחדת ובלטה מאד. הוא סיפר על כך למורה לריקוד הנודעת מיה ארבטובה, וזו השיגה את כתובת הוריה של יונה והציע ליונה ולהורים שהילדה תבוא לראות שיעור בסטודיו שלה בשד' קק"ל בתל אביב (כיום שד' בן-גוריון). יונה לא התלהבה לבוא לשיעור, זה לא עניין אותה, והיא כמעט ולא ידעה מה זה מחול. לבסוף הגיעה לשיעור. באותו יום הייתה מסונוורת והחליטה שזה מה שהיא רוצה לעשות - לרקוד. הסטודיו של מיה ארבטובה היה סטודיו ידוע ויוקרתי בתל אביב. ארבטובה נחשבה כבר אז בשנות ה-50 לכוהנת הגדולה של הבלט הקלאסי בארץ והייתה מורתם של בכירי הרקדנים בארץ ובהם רינה שיינפלד, יונתן כרמון, נעה אשכול ועוד. יונה הפכה חיש מהר לאחת התלמידות הבולטות והמצטיינות בסטודיו.  יונה לוי בילדותה [צילום: באדיבות המשפחה] בת טיפוחיה ותלמידתה של מיה ארבטובה
בגיל 9 לערך החל יונה להופיע במופעי ותחרויות ריקוד וזכתה לשבחים והערכה על כשרונה והופעתה. הוריה של יונה היו מעוטי יכולת כלכלית ולא יכלו לממן את שכר הלימוד בסטודיו אולם ארבטובה הודיעה כי היא לוקחת אותה תחת חסותה ודאגה לה למלגה. מיה חשפה את יונה לעולם התרבות, לקחה אותה למופעי תרבות לאופרה, ולהופעות מחול ושיתפה אותה בהופעות ייצוגיות בהם נטלו חלק רקדני הסטודיו שלה. בגיל 12-13 הופיעה יונה על במת תיאטרון "דו רה מי".באופרה הישראלית אצל אדיס דה פליפ, ועוד .בשלהי שנת 1957 והיא בת 14.5 בלבד זכתה יונה לוי בפרס לאמנות מטעם "מועדון מלוא". שווי הפרס - 100 ל"י. בהיותה של יונה בת 15 עברו הוריה להתגורר בגבעתיים והמרחק בין גבעתיים לסטודיו וההופעות בערבים על במות, הקשה על יונה שהייתה אז נערה ואז מיה ארבטובה הציעה שיונה תבא להתגורר בביתה בתל אביב. במשך מספר שנים יונה, שהייתה אז ילדה-נערה צעירה, התגוררה בבית מיה ארבטובה יחד עם מיה ועם בתה והפכה למעשה לבתה השנייה של מיה.  יונה לוי [צילום:באדיבות המשפחה ]
שתי מדליות כסף בפסיטבל בינלאומי בוינה
בשנת 1959 והיא בת 16 לערך השתתפה יונה לוי בפסטיבל העולמי השביעי לנוער ולסטודנטים שנערך בווינה בהשתתפות רקדנים ורקדניות מכל העולם, וזכתה במקום השני בשתי מדליית כסף ולשבחים ותשואות על הופעתה המרשימה. הזוכה במקום הראשון היה הרקדן נורייב. פרופ' זאכרוב מגדולי הכוראוגרפים ברוסיה שכיהן כיו"ר חבר השופטים הגדיר את יונה כ"ילדת פלא". בגיל 17תחילת שנות ה60 הצטרפה ל'להקת ענבל' ולמסע הופעות שלה ב1961הצטרפה ל"להקת הפעמונים" והשתתפה בהופעותיה בארץ ובעולם. כאן הכירה את אחד מחברי הלהקה המוסיקאי יצחק אליעזרוב. ב-1961 נישאו השניים, אך כעבור שלוש-ארבע שנים התגרשו.
תפקיד ראשי לצד אלן דלון
ב-1962 בהמלצת העיתונאי ג. עיטור (עיטור גֶלבֶּץ) שסיקר בעיתונות את הקולנוע הבינלאומי ואת חיי הבוהמה של תל אביב, הוזמנה יונה לוי והיא בת 19 בלבד על-ידי המפיק ראול לוי והבמאי כריסטיאן ז'אק לשחק בתפקיד הנסיכה אחד מהתפקידים הראשים הנשיים בסרט "מרקו פולו" לצד השחקן הצרפתי הנודע אלן דלון. צילומי הסרט נערכו בכמה מקומות בעולם. בחירתה של הנערה בת ה-19 לאחד מהתפקידים הראשים בסרט לצדו של הכוכב הנודע אלן דלון, זכתה לסיקור נרחב בעיתונות הישראלית. תצלומיה של יונה לוי עם אלן דילון הופיעו במספר עיתונים בארץ ולא רק בעיתוני בידור וקולנוע, ויונה הפכה למפורסמת בקנה מידה ארצי. שמה הופיע לא מעט באותן שנים בטורי הרכילות. צילומי הסרט מרקו פולו נמשכו כמה חודשים אולם קשיים כספיים אליהם נקלע מפיק הסרט ראול לוי מנעו המשך הצילומים והפקת הסרט נעצרה. ב-1965 השתתפה יונה לוי בקומדיה הישראלית צרפתית בביומו של אלכס יופה. בסרט מגלמת יונה את "אסתר" סמלת צה"ל. עוד בין השחקנים בסרט רובר הירש, דליה פרידלנד, גאולה נוני ויוסף (בומבה) צור. את המוזיקה לסרט כתב סשה ארגוב. עיתון "קול עם"(14.9.62) כתב על יונה לוי: "רקדנית בעלת אישיות, קסם, שליטה טכנית ומיגוון בלתי רגילים".  יונה לוי בחתונה [צילום באדיבות המשפחה ]
נישאת לאלכס סייפן ועוברת לקיבוץ תל יוסף
ב-1965 נישאה יונה לאלכס ("אליק") ספונקוב, חבר ילדות שלה משכונת מחלול בתל אביב. גלי סייפן, בתם של יונה ואלכס, מספרת לי כי הוריה היו בקשר כל השנים עוד מילדותם בשכונת מחלול. אלכס עקב בגאווה בעיתונות אחר פעילותה והצלחותיה. אלכס ספונקוב (סייפן), בנם של בלה ויצחק ספונקוב, נולד בתל אביב ובגיל 9 הגיע עם משפחתו לקיבוץ תל יוסף בעמק חרוד כאן גדל והתחנך. בהמשך עברת שם משפחתו מספונקוב לסייפן. הוא שירת בשייטת ואחר כך היה ממקימי סיירת שקד. חתונתם נערכה בקיבוץ תל יוסף. לאחר נישואיהם התגוררו יונה ואלכס בקיבוץ תל יוסף. כאן (בבית חולים העמק) נולדה בתם הבכורה אורלי. יונה שמשה כמורה בבית ספר האזורי בתל יוסף וכמארגנת מסיבות וחגיגות במשק, אולם חשה כי אינה מממשת את עצמה בקיבוץ וכעבור מספר שנים עזבו יונה ואלכס עם ילדתם אורלי את הקיבוץ ועברו לתל אביב לשכונת יד אליהו. וכאן נולדו להם שלושה ילדים נוספים: ברק, גלי ודקל. אלכס עבד כטרקטוריסט ובהמשך כצוללן בשירות בחברת חשמל. יונה המשיכה להופיע פה ושם עם עם להקת יונתן כרמון ועוד. ב-1969 הופיעה כרקדנית במופע "הימים הטובים "של שייקה אופיר בו הוא משלב מלל פנטומימה וריקוד. לצדה של יונה בריקוד במופע זה הופיעו יעקב קלוסקי יחיאל דוד ועוד.באותן שנים גם רקדה בלהקת המחול "ג'אז פלוס של הכוראוגרף והמנהל האמנותי שמעון בראון ,והייתה סולנית הלהקה. מורה למחול ש"גידלה" רקדנים רבים בהמשך יונה פתחה סטודיו למחול בשכונת יד אליהו בתל אביב וכן שימשה מורה למחול במרכז קהילתי בית ברבור ובמקומות נוספים וגידלה רקדנים רבים. מכריה מספרים על אישה אצילית טובת לב, אשת משפחה, מאוד קשורה ומסורה למשפחתה ילדיה ונכדיה. באוקטובר 1985 מת אלכס סייפן והוא בן 42 בלבד ונקבר בתל יוסף קיבוץ שמאד אהב. לפני כ-4 שנים בהיותה יונה לוי-סייפן בת 73 התגלתה גידול סרטני בכלייתה. בשבוע שעבר נפטרה בביתה במיטתה בשנתה והיא בת 77 במותה. הובאה למנוחות ב-23.4.20 בבית העלמין בתל יוסף שם נטמנה ליד קבר בעלה אלכס סייפן. תאריך: 30/04/2020 | עודכן: 30/04/2020אלי אלון
|
בשנות ה-60 הייתה מרקדניות המחול הבולטות בארץ הופיעה בעולם, וזכתה לפרסים ולתשואות 
מת איש קהילת המודיעין ,אלוף הראבן
מאת: א .אלון בירושלים הלך הלילה לעולמו איש קהילת המודיעין והפעיל החברתי סא"ל במיל. אלוף הראבן בן 90 היה במותו.אלוף הראבן היה נשוי לסופרת שולמית הראבן, ובתם של הזוג היא הסופרת גיל הראבן. אלוף הראבן נולד בחיפה בשנת 1926 בשם אלוף אפשטיין לימים עיברת שם משפחתו להר-אבן .אביו היה מהנדס טלפוניה בשרות הטלפון של המנדט הבריטי ואמו הייתה פסנתרנית.סבו יצחק אפשטיין היה מורה וממחדשי השפה העברית ויש אומרים כי הוא אחראי לשם אלוף הלא שיגרתי שהוענק לנכדו.
אלוף הראבן למד עוד לפני קום המדינה באוניברסיטת לונדון וסיים באוניברסיטה זו תואר ראשון במדע המדינה. בשנת 1948 שב ארצה והתגייס לצה"ל. הוא שובץ למודיעין חיל התותחנים, משם עבר עד מהרה ליחידת המחקר של אגף המודיעין.
הראבן שירת בצה"ל עד שנת 1964 והשתחרר בדרגת סגן-אלוף. לאחר מכן גויס למוסד ושירת בו עד שנת 1970, במסגרת פעילותו המודיענית כך לפחות פורסם, עסק בפיתוח קשרים מדיניים חשאיים במזרח התיכון ובסיוע לכורדים בעיראק. לאחר מכן עבר לנהל את מחלקת ההסברה במשרד החוץ, תפקיד אותו מילא במשך ארבע שנים.בסיום תפקידו במשרד החוץ הצטרף לצוות האקדמי באוניברסיטת תל אביב הוא ניהל את "מכון שילוח" באוניברסיטת תל אביב,ונמנה על צוות "מרכז דיין ללימודי המזרח התיכון". לאחר שנתיים בתפקיד זה עזב את האוניברסיטה והצטרף כעמית למכון ון ליר.
עם פרישתו ממכון ון ליר בשנת 1991 היה ממקימי עמותת "סיכוי - לקידום שוויון אזרחי", לקידום שוויון אזרחי לערבים בישראל. משנת 2006 שימש הראבן יושב ראש עמותת "בין אדם לאדם", לקידום כבוד האדם כערך מוביל. בשנת 1998 קיבל את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג. ב-2007 זכה בפרס יו"ר הכנסת.
אלוף הראבן היה כאמור נשוי לסופרת שולמית הראבן, ובתם של הזוג היא הסופרת גיל הראבן. נמסר כי הלוויתו תערך היום(24.2.16) בשעה 10 בבוקר בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים. |
סיפור חייה של הרקדנית והמורה למחול יונה לוי
יונה לוי בצעירותה [צילום באדיבות המשפחה]
סיפור חייה של הרקדנית והמורה למחול יונה לוי
כמעט ללא פרסום בתקשורת, בשקט, רחוק מאור הזרקורים הלכה לעולמה (22.4.20) בביתה בתל אביב הרקדנית והמורה למחול יונה לוי-סייפן והיא בת 77 במותה
מאת:אלי אלון ▪ ▪ ▪ יונה לוי נולדה ב-5 בפברואר 1943 בשכונת הבוכרים בירושלים לאהרון ושושנה לוי.בהיותה בת 4 עברה המשפחה לתל אביב והתגוררה בצריף בשכונת מחלול סמוך לחוף ים תל אביב. יונה למדה בבית הספר גורדון. בגיל 8-7 הלכה לשיעור ספורט עם כיתתה בחוף ים תל אביב. מישהו הבחין ביונה וראה שהיא מאוד ספורטיבית, מאוד מיוחדת ובלטה מאד. הוא סיפר על כך למורה לריקוד הנודעת מיה ארבטובה, וזו השיגה את כתובת הוריה של יונה והציע ליונה ולהורים שהילדה תבוא לראות שיעור בסטודיו שלה בשד' קק"ל בתל אביב (כיום שד' בן-גוריון). יונה לא התלהבה לבוא לשיעור, זה לא עניין אותה, והיא כמעט ולא ידעה מה זה מחול. לבסוף הגיעה לשיעור. באותו יום הייתה מסונוורת והחליטה שזה מה שהיא רוצה לעשות - לרקוד. הסטודיו של מיה ארבטובה היה סטודיו ידוע ויוקרתי בתל אביב. ארבטובה נחשבה כבר אז בשנות ה-50 לכוהנת הגדולה של הבלט הקלאסי בארץ והייתה מורתם של בכירי הרקדנים בארץ ובהם רינה שיינפלד, יונתן כרמון, נעה אשכול ועוד. יונה הפכה חיש מהר לאחת התלמידות הבולטות והמצטיינות בסטודיו. יונה לוי בילדותה [צילום: באדיבות המשפחה] בת טיפוחיה ותלמידתה של מיה ארבטובה
בגיל 9 לערך החל יונה להופיע במופעי ותחרויות ריקוד וזכתה לשבחים והערכה על כשרונה והופעתה. הוריה של יונה היו מעוטי יכולת כלכלית ולא יכלו לממן את שכר הלימוד בסטודיו אולם ארבטובה הודיעה כי היא לוקחת אותה תחת חסותה ודאגה לה למלגה. מיה חשפה את יונה לעולם התרבות, לקחה אותה למופעי תרבות לאופרה, ולהופעות מחול ושיתפה אותה בהופעות ייצוגיות בהם נטלו חלק רקדני הסטודיו שלה. בגיל 12-13 הופיעה יונה על במת תיאטרון "דו רה מי".באופרה הישראלית אצל אדיס דה פליפ, ועוד .בשלהי שנת 1957 והיא בת 14.5 בלבד זכתה יונה לוי בפרס לאמנות מטעם "מועדון מלוא". שווי הפרס - 100 ל"י. בהיותה של יונה בת 15 עברו הוריה להתגורר בגבעתיים והמרחק בין גבעתיים לסטודיו וההופעות בערבים על במות, הקשה על יונה שהייתה אז נערה ואז מיה ארבטובה הציעה שיונה תבא להתגורר בביתה בתל אביב. במשך מספר שנים יונה, שהייתה אז ילדה-נערה צעירה, התגוררה בבית מיה ארבטובה יחד עם מיה ועם בתה והפכה למעשה לבתה השנייה של מיה. יונה לוי [צילום:באדיבות המשפחה ]
שתי מדליות כסף בפסיטבל בינלאומי בוינה
בשנת 1959 והיא בת 16 לערך השתתפה יונה לוי בפסטיבל העולמי השביעי לנוער ולסטודנטים שנערך בווינה בהשתתפות רקדנים ורקדניות מכל העולם, וזכתה במקום השני בשתי מדליית כסף ולשבחים ותשואות על הופעתה המרשימה. הזוכה במקום הראשון היה הרקדן נורייב. פרופ' זאכרוב מגדולי הכוראוגרפים ברוסיה שכיהן כיו"ר חבר השופטים הגדיר את יונה כ"ילדת פלא". בגיל 17תחילת שנות ה60 הצטרפה ל'להקת ענבל' ולמסע הופעות שלה ב1961הצטרפה ל"להקת הפעמונים" והשתתפה בהופעותיה בארץ ובעולם. כאן הכירה את אחד מחברי הלהקה המוסיקאי יצחק אליעזרוב. ב-1961 נישאו השניים, אך כעבור שלוש-ארבע שנים התגרשו.
תפקיד ראשי לצד אלן דלון
ב-1962 בהמלצת העיתונאי ג. עיטור (עיטור גֶלבֶּץ) שסיקר בעיתונות את הקולנוע הבינלאומי ואת חיי הבוהמה של תל אביב, הוזמנה יונה לוי והיא בת 19 בלבד על-ידי המפיק ראול לוי והבמאי כריסטיאן ז'אק לשחק בתפקיד הנסיכה אחד מהתפקידים הראשים הנשיים בסרט "מרקו פולו" לצד השחקן הצרפתי הנודע אלן דלון. צילומי הסרט נערכו בכמה מקומות בעולם. בחירתה של הנערה בת ה-19 לאחד מהתפקידים הראשים בסרט לצדו של הכוכב הנודע אלן דלון, זכתה לסיקור נרחב בעיתונות הישראלית. תצלומיה של יונה לוי עם אלן דילון הופיעו במספר עיתונים בארץ ולא רק בעיתוני בידור וקולנוע, ויונה הפכה למפורסמת בקנה מידה ארצי. שמה הופיע לא מעט באותן שנים בטורי הרכילות. צילומי הסרט מרקו פולו נמשכו כמה חודשים אולם קשיים כספיים אליהם נקלע מפיק הסרט ראול לוי מנעו המשך הצילומים והפקת הסרט נעצרה. ב-1965 השתתפה יונה לוי בקומדיה הישראלית צרפתית בביומו של אלכס יופה. בסרט מגלמת יונה את "אסתר" סמלת צה"ל. עוד בין השחקנים בסרט רובר הירש, דליה פרידלנד, גאולה נוני ויוסף (בומבה) צור. את המוזיקה לסרט כתב סשה ארגוב. עיתון "קול עם"(14.9.62) כתב על יונה לוי: "רקדנית בעלת אישיות, קסם, שליטה טכנית ומיגוון בלתי רגילים". יונה לוי בחתונה [צילום באדיבות המשפחה ]
נישאת לאלכס סייפן ועוברת לקיבוץ תל יוסף
ב-1965 נישאה יונה לאלכס ("אליק") ספונקוב, חבר ילדות שלה משכונת מחלול בתל אביב. גלי סייפן, בתם של יונה ואלכס, מספרת לי כי הוריה היו בקשר כל השנים עוד מילדותם בשכונת מחלול. אלכס עקב בגאווה בעיתונות אחר פעילותה והצלחותיה. אלכס ספונקוב (סייפן), בנם של בלה ויצחק ספונקוב, נולד בתל אביב ובגיל 9 הגיע עם משפחתו לקיבוץ תל יוסף בעמק חרוד כאן גדל והתחנך. בהמשך עברת שם משפחתו מספונקוב לסייפן. הוא שירת בשייטת ואחר כך היה ממקימי סיירת שקד. חתונתם נערכה בקיבוץ תל יוסף. לאחר נישואיהם התגוררו יונה ואלכס בקיבוץ תל יוסף. כאן (בבית חולים העמק) נולדה בתם הבכורה אורלי. יונה שמשה כמורה בבית ספר האזורי בתל יוסף וכמארגנת מסיבות וחגיגות במשק, אולם חשה כי אינה מממשת את עצמה בקיבוץ וכעבור מספר שנים עזבו יונה ואלכס עם ילדתם אורלי את הקיבוץ ועברו לתל אביב לשכונת יד אליהו. וכאן נולדו להם שלושה ילדים נוספים: ברק, גלי ודקל. אלכס עבד כטרקטוריסט ובהמשך כצוללן בשירות בחברת חשמל. יונה המשיכה להופיע פה ושם עם עם להקת יונתן כרמון ועוד. ב-1969 הופיעה כרקדנית במופע "הימים הטובים "של שייקה אופיר בו הוא משלב מלל פנטומימה וריקוד. לצדה של יונה בריקוד במופע זה הופיעו יעקב קלוסקי יחיאל דוד ועוד.באותן שנים גם רקדה בלהקת המחול "ג'אז פלוס של הכוראוגרף והמנהל האמנותי שמעון בראון ,והייתה סולנית הלהקה. מורה למחול ש"גידלה" רקדנים רבים בהמשך יונה פתחה סטודיו למחול בשכונת יד אליהו בתל אביב וכן שימשה מורה למחול במרכז קהילתי בית ברבור ובמקומות נוספים וגידלה רקדנים רבים. מכריה מספרים על אישה אצילית טובת לב, אשת משפחה, מאוד קשורה ומסורה למשפחתה ילדיה ונכדיה. באוקטובר 1985 מת אלכס סייפן והוא בן 42 בלבד ונקבר בתל יוסף קיבוץ שמאד אהב. לפני כ-4 שנים בהיותה יונה לוי-סייפן בת 73 התגלתה גידול סרטני בכלייתה. בשבוע שעבר נפטרה בביתה במיטתה בשנתה והיא בת 77 במותה. הובאה למנוחות ב-23.4.20 בבית העלמין בתל יוסף שם נטמנה ליד קבר בעלה אלכס סייפן. תאריך: 30/04/2020 | עודכן: 30/04/2020אלי אלון
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה