מי ישמור על תחנת רכבת עפולה ההיסטורית?

0 תגובות   יום שישי , 4/3/16, 11:09

חזיתו הדרומית של מבנה המרכזי באתר רכבת עפולה ההיסטורי כיום שוכנים במקום משרדי מחלקת הקליטה בעירית עפולה [צילום אלי אלון[]    מאת:אלי אלון     באתר השימור תחנת רכבת עפולה ההיסטורית מתוכנן לקום מרכז תיירות ובילוי. קיים חשש שהמבנים שיוקמו במתחם התחנה יפגעו בצביונה ורוחה המקורי של התחנה ובשימור המקום מבנים משומרים או משוחזרים בתחנת רכבת עפולה הישנה [צילום: אלי אלון]   בעיריית עפולה מתגבשת תוכנית להקים במתחם רכבת עפולה הישנה וההיסטורית הנמצא במרכז העיר, מרכז תיירות בילויים, בתי-קפה, פאבים ככל הנראה גם חנויות אופנה וכיוצא באלה, נוסח מתחם תחנת הרכבת הישנה בירושלים ותחנת הרכבת הישנה ביפו ("התחנה") סמוך לנווה צדק בתל אביב.  התוכנית להקמת מרכז בילויים במתחם תחנת עפולה שיקרא ככל הנראה "מתחם רכבת העמק" אינה רק בגדר רעיון אלה תוכנית שמבשילה ועיריית עפולה אף הציבה בימים אלה שלט בשטח המתחם המודיע כי בקרוב יוקם במקום מרכז ותיירות ובילוי וכך נאמר בשלט: "בקרוב, החברה הכלכלית בשיתוף מינהל ההנדסה (של העיר עפולה א.א) יקימו מתחם תחנת "רכבת העמק" תחנה משוחזרת כמתחם תיירות ובילוי. שטח התחנה 25 דונם". (ראו צילום השלט) כיום כולל אתר תחנת הרכבת עפולה הישנה הנמצא כאמור במרכז העיר (מול רחוב זלמן הוז), שלושה מבנים מרכזיים עשויים או מחופים באבן שבהם נערכו עבודות שימור ושיחזור של מבני תחנת הרכבת עפולה המקורית . שלושת המבנים נמצאים בקו ישר פחות או יותר. המבנה המערבי מבניהם משמש למשרדים ואולם אירועים של סניף האגודה למען החיל בעפולה. באמצעי- שוכנים משרדי מחלקת אגף הקליטה של עיריית עפולה ומשרדי סניף מרחב העמקים של ארגון "צוות". המבנה המשוחזר השלישי המזרחי שמבין השלושה הוא מבנה עגול ששימש מגדל מים להנעת קטר הרכבת בקיטור.  בסך-הכל נעשתה במקום עבודת שימור טובה שכן המתחם והמבנים בו שומרים במידה רבה על צביונה ורוחה המקורי של תחנת רכבת עפולה המקורית המיתולוגית שהוקמה כידוע בתחילת המאה הקודמת. וניתן לראות זאת על-פי השוואה עם תמונות ישנות של התחנה.  החשש הוא שכחלק מהקמת "מרכז תיירות בילויים" במתחם תחנת רכבת עפולה ההיסטורית, עיריית עפולה וועדות התכנון למיניהן תאשרנה ליזמים ובעלי הון לדחוס ככל שניתן הקמת מבני ובתי אוכל, בתי מסחר וכדומה בצורה לא מידתית סביב ואולי אף בצמוד לשלושת המבנים המשומרים שנמצאים כיום בתחנה. וכל זאת מתוך רצון למקסם רווחים ולהגדיל הכנסות ממיסים ותשלומי ארנונה.  סכנה לפגיעה בשימור המקום  בניית מבנים חדשים רבים בצורה לא מידתית סביב המבנים המשומרים כיום בתחנה רכבת עפולה הישנה עלול לשנות ללא הכר את החזות הסביבתית הכללית של מתחם תחנת רכבת העמק בעפולה ולפגוע בצביונה המקורי של התחנה ההיסטורית החשובה. ולמעשה עלול להביא לפגיעה משמעותית בשימור המקום.  ניסיון העבר של שני העשורים האחרונים מוכיח כי עיריית עפולה והמועצה לשימור אתרי מורשת לא תמיד נלחמו בכל הכוח ועם כל הנשמה כדי לשמר כראוי אתרי מורשת במרחבי העיר. ראו כפר הילדים ההיסטורי בגבעת המורה מקום בעל ערך היסטורי ממדרגה ראשונה העומד מזה שנים רבות שומם מוזנח ומתפורר ולמרות ההבטחות וההצהרות של שני הגופים הנ"ל עוד לפני שנים רבות שיפעלו לשקם את המקום הוא עומד עדיין בשיממונו, הזנחתו והתפוררותו, ראו את כפר הנוער ויצו בדרומה של העיר שלמרות עברו ההיסטורי לא משומר כראוי. על כן אל לציבור תושבי עפולה, תושבי קיבוצי האזור שהוריהם או סביהם זכו לנסוע ברכבת העמק והציבור הרחב בעלי מודעות לחשיבות שימור המורשת לסמוך בעיניים עיוורות על עירית עפולה ואפילו גם לא על המועצה לשימור אתרי מורשת. שישמרו כראוי על צביונה של תחנת הרכבת עפולה. עליהם להיות עם אצבע על הדופק. לעקוב מקרוב, לבדוק ולשאול ולהביע התנגדות בוועדות התכנון אם יש צורך.  חשוב להדגיש תחנת הרכבת עפולה הוכרזה כאתר מורשת על-ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים. מדובר באתר בעל חשיבות היסטרית ממדרגה ראשונה מקבילה לדעתי בחשיבותה ההיסטורית לגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. אסור לפגוע בשימורה ובצביונה המקורי.  ההיסטוריה של תחנת הרכבת עפולה  תחנת הרכבת עפולה הייתה אחת משמונה התחנות המקוריות שנבנו לאורך מסילת "רכבת העמק" על שמו של עמק יזרעאל אותו חצתה. התחנה נקראה בתחילה תחנת "פולה" על שם הכפר הערבי הקטן פולה שבתחומו הוקמה, ועם הקמת עפולה על שטח הכפר שונה שם התחנה לתחנת עפולה.  במשך שנים הייתה התחנה וסביבתה מרכזה המסחרי של העיר. אם תירצו מרכז החיים של העיר. במהלך מלחמת העולם השנייה, ב-14 בנובמבר 1942, הגיעה לתחנת עפולה רכבת שיצאה מאירופה הכבושה על-ידי הנאצים. ובה 69 יהודים מארץ ישראל שנקלעו לאירופה לפני המלחמה והיו בשטחי הכיבוש הנאצי. הרכבת יצאה מווינה וחלפה דרך הונגריה, בולגריה, טורקיה וסוריה עד הגיעה לתחנת עפולה. חוזרים אלה הוחלפו בטמפלרים שהיו גרמנים תושבי ארץ ישראל. היהודים השבים התקבלו בחום על-ידי תושבי עפולה שהגישו להם ארוחה חמה.  עדויות השבים ברכבת אימתו לראשונה את הידיעות על השמדת יהודי אירופה ("הפתרון הסופי") ונשמעו בפעם הראשונה בארץ השמות: אושוויץ, טרבלינקה, סוביבור.  בשנת 1945 נפגעה התחנה במסגרת פעולות "ליל הרכבות" ופעילותה של התחנה הושבתה למשך פרק זמן. כעבור זמן מה חודשה פעילותה של התחנה והיא המשיכה לשרת את נוסעי רכבת העמק ועד לראשית מלחמת העצמאות, ב-2 במרס 1948 במסגרת פעילות ההגנה נגד רשת מסילות הברזל בארץ ישראל, למניעת פלישת מדינות ערב. חובלה המסילה. בתחילת שנות ה-50 פסקה למעשה סופית פעילות התחנה.      שלט המבשר על הקמת אתר בילויים בתחנת רכבת עפולה ההיסטורית [צילום אלי אלון]     מגדל המים המשוחזר בתחנת רכבת עפולה הישנה  ששימש להנעת הקטר בקיטור[צילום :אלי אלון]   אחד המבנים המשוחזרים בתחנת רכבת  עפולה כיום שוכנת בו הסניף עפולה של האגודה למען החיל [צילום:אלי אלון]          סדר התגובות : אח-ראי   23/8/19 15:59: לאנשים במעברה היו שמות ומספרי תעודת זהות. האם קשה לאתר מי חסר ? תעלומת קברי תושבי מעברת רמת ישי לצפייה במסך מלא ‎0 חברה וקהילה  רמת ישי, בית שערים 1 תגובות   יום ראשון, 5/8/18, 14:04 קבר אנשי מעברת רמת ישי בבית העלמין בבית שערים [צילום: אלי אלון] תעלומת קברי תושבי מעברת רמת ישי   בשנת 1951 נמצאו מתים גברים, נשים וילדים תושבים במעברת רמת ישי (בית שערים) גופותיהם הובאו לבית העלמין של מושב בית שערים בעמק יזרעאל באישון לילה ובחשאי, ונקברו שם באלמוניותם  תעלומה מסתורית שרב הנסתר בה על הגלוי.   מאת:אלי אלון בלב שדות חקלאים בפאתיו המערביים של מושב בית שערים שבעמק יזרעאל, שוכן מוקף בעצי ברוש ,בית העלמין של מושב בית שערים. זהו בית עלמין פסטוראלי מטופח למדי, מוצל (מלשון צל) בעצי ברוש ועצים אחרים. על רוב הקברים בו מצבות שיש מטופחות ועליהן כיתוב בהיר ונהיר של שמות ופרטי הנקברים. על-רקע חזותו המטופחת של בית העלמין, בולטים בעליבותם וחריגותם כ-10 קברים הממוקמים במרכז בית העלמין ומכוסים ביציקות בטון בלבד, חלקות קבורה אלה, הם ללא שם הנקבר או פרט מזהה אודותיו כך שלא ניתן לדעת מי קבור מתחת ליציקת הבטון.  מאחורי יציקות בטון אלה מסתתרת פרשה היסטורית עלומה המוצנעת במשך שנים וידועה רק למתי מעט.  ילדי מעברת בית שערים 1951 [צילום באדיבות גדעון ארבל -ארכיון מורשת רמת ישי] תעלומה ומיסתורין  בשנת 1951, נקברו בבית העלמין של מושב בית שערים באישון לילה ובחשאי, נשים גברים וילדים - תושבי המעברה ברמת ישי. בני משפחתם של הנקברים לא השתתפו בקבורת יקיריהם ואף לא ידעו כלל  על קבורתם. הקבורה הייתה חשאית. לא ידוע אם נעשו מאמצים לאתר את בני המשפחה והמתים נקברו כאלמונים, ורובם נותרו אלמונים עד היום. לא ברור מדוע נקברו בשעת לילה ובחשאי, הרי לא מדובר בתקופת מלחמה או במצב חרום שאז אין ברירה אלא לקבור בחשאי. רק מספר שנים לאחר קבורתם יצקו חברי מושב בית שערים לוחות בטון צנועים על הקברים. כלומר, אם הבנתי נכון במשך תקופה קברי אנשי המעברה  היו מכוסים  רק בעפר.  שלט בבית העלמין בבית שערים [צילום: אלי אלון] שלט "הסבר" על הפרשה  בשנת 2012 כ-60 שנה לאחר קבורת אנשי מעברת רמת ישי בבית העלמין של בית שערים,  הוצב במרחק מה מול לוחות הבטון שלט צנוע המספר בצורה תמציתית מאוד את סיפור הפרשה וזה לשון השלט: "בשנת 1951, נקברו בחלקה זו באישון לילה ובחשאי נשים, גברים וילדים - תושבי המעברה הזמנית. הנפטרים הפכו לאלמונים כי לא הוצב שלט או לוח ציון שמם על-ידי המשפחות. לאחר שנים אחדות, יצקו חברי המושב לוחות בטון צנועים לציון הקברים. בשנת 2012 חברי המושב תיקנו ושיפצו את המצבות וקבעו לוח שיש זה. ת.נ.צ.ב.ה. - לקוממיות מדינת ישראל". עד כאן לשון השלט שלא מספר בעצם מה באמת התרחש בשנת 1951 במעברת רמת ישי (מעברת בית שערים)  עולות שאלות ממה ובאילו נסיבות נפטרו כמות כזאת של אנשים, ילדים, מבוגרים, נשים תוך פרק זמן קצר יחסית? האם הנושא נחקר אי-פעם? האם נעשו מאמצים לאתר את זהותם של הנפטרים  באמצעות קרובי משפחה ומכרים שחלק גרו עימם במעברה? ושאלת השאלות מדוע נקברו ב"אישון לילה ובחשאי"?והרי לא היה זה מצב מלחמה או מצב חרום?. אגב היכן היו בני המשפחה הנקברים  בסיפור ? האם לא שאלו להיכן נעלם פתע בן או בת משפחתם ?   מעברות רמת ישי, על-פי דיווחי העיתונים דאז, היו מסודרות יחסית. פעלו בהן צריף של משרד לשכת העבודה, ומרפאה וצרכנייה ומדריכים ממושבי וקיבוצי הסביבה כמו גבת ושריד ביקרו במעברת רמת ישי (בית שערים) על בסיס קבוע וליוו והדריכו את אנשי וילדי המעברה. במקום פעל אף מעין בית ספר מאולתר וסביר להניח כי היה רישום כלשהו של המתגוררים במעברה. בעיתונות דאז מפרסמת המדינה באופן רשמי שימספר התושבים שהתגוררו במעברת בית שערים היה 2200 נפש .היה סוג של רישום אולי גם היה רישום כלשהוא במשרדי המועצה האזורית נהלל או מ.א קישון בפרשה הזאת יש הרבה שאלות לא פתורות ורב הנסתר על הגלוי. יש מבין חברי מושב בית שערים וחברי קיבוצים בסביבה שלא ששים לדבר על הפרשה הזו עד היום. אחד מתושבי האזור שמכיר את הפרשה היטב, מספר לי כי הגופות התגוללו בבוץ ורק בזכות הגשם התגלו. מן הסתם יש עוד אנשים חיים ,שאולי היו עדים לקבורה והעברת הגופות בחשאי באישון לילה לבית העלמין במושב בית שערים וקבורתם כאלמונים.  מעברת בית שערים 1951 [צילום באדיבות גדעון ארבל -ארכיון מורשת רמת ישי] סיפורה של מעברת רמת ישי  כדי להבין רחב יותר את הפרשה המסתורית לפניכם קצת חומר רקע על מעברות רמת ישי. ההתיישבות ברמת ישי החלה עוד ב-1925 על אדמות הכפר הערבי ג'ידה. ב-1944 הוחלט בקרן היסוד לשנות את שם הישוב לרמת ישי. באפריל 1948 התגוררו ברמת ישי 30 משפחות. לאחר מלחמת העצמאות הגיעו למקום עולים חדשים ששוכנו בשתי מעברות. אחת הייתה בתוך רמת ישי, והיא הייתה מעברת אוהלים, והשנייה הייתה מעברת בדונים ששכנה מול רמת ישי צפונית לה מעבר לכביש חיפה עפולה, בסמוך למטע זיתים. מעברת האוהלים בתוך רמת ישי הייתה למעשה יותר סוג של מחנה מעבר. יושבי האוהלים קיבלו חלקת אדמה והשתתפו בבניית בתי הקבע שלהם ברמת ישי. מעברת הבדונים מחוץ לרמת ישי מעבר לכביש חיפה עפולה הוקמה ביוני 1950 ונקראה מעברת בית שערים. ניהל אותה מטעם מחלקת הקליטה חבר מושב בית שערים והיא פעלה בחסות ובסיוע המועצות האזוריות קישון ונהלל, בראשן עמד באותן שנים במקביל חיים ראם חבר מושב בית שערים. מעברת בית שערים הייתה מעברה גדולה יחסית. היא השתרעה על שטח של כ-150 דונם. התגוררו בה יותר מ-500 משפחות.  מספר תושביה כפי שדווח באופן רשמי, עמד בדצמבר 1951 על 2,200 נפש. המעברה הייתה קיבוץ גלויות אחד גדול. התגוררו בה עולים מתימן, ממרוקו, מתוניס מלוב, מרומניה ואפילו מספר עולים מסין דוברי רוסית. לא פעם פרצו סכסוכים ויריבויות בין העדות השונות. בעיקר על נושאים דתיים.  במעברת בית שערים פעלו צרכנייה, מרפאה, שהייתה פתוחה כמה שעות ביום, רופא שהגיע יום יום, צריף של לשכת העבודה, שני צריפים של גני ילדים ובית ספר ל-250 ילדים. כמורים וגננות ומדריכים במעברה שימשו תושבי קיבוצים ומושבים: גבת, שריד, גניגר ועוד. במעברה פעלו לפחות שלושה בתי כנסת. אחד לתימנים, אחד לעולי טריפולי ותוניס ואחד לעירקים. הרב מאיר יונה שעלה מטוניס, מונה לממונה על הדת במעברה מטעם משרד הדתות. חלק מאנשי המעברה ברמת ישי (בית שערים), כמו חבריהם במעברות אחרות, הועסקו בעבודות ציבוריות: כבישים, ייעור, בניין באזור חיפה והסביבה וכן גם במשקים ובמושבים. היו אף, אם כי מעטים ביותר, שפתחו במעברה בתי עסק קטנים. אחד העולים פתח לו בית חרושת קטן לפתיליות.  סיפור הכאת תושבים במעברה  חיים בן-חיים, חבר קיבוץ גבת, יליד מרוקו, סופר שכתב מספר ספרים, איש חינוך, שעשה בשליחויות שונות מטעם המדינה, מכיר היטב את מעברת בית שערים, חקר אודותיה ואף כתב על המעברה בספריו. כמה מבני משפחתו אף התגוררו במעברת בית שערים. בן חיים מספר לי כי במעברה הייתה קבוצה של עובדים מובטלים שביקשה למחות על אי-מציאת עבודה עבורם. הם מנעו יציאת עובדים אחרים לעבודה, גרמו נזקים לצריף לשכת העבודה שבמעברה ועוד. אנשים מנהלל וישובים נוספים באזור נשלחו ל"טפל" בהם. לדברי בן-חיים, למעברה נשלחו שוטרים צבאיים עם צווי גיוס למתפרעים. המתפרעים נקשרו, הובאו לאזור מעברת שימרון ושם הוכו מכות נמרצות על-ידי אנשים מנהלל וישובים נוספים. המוכים הושארו במקום חבולים וזבי דם. המשטרה פתחה בחקירה אולם לדברי בן חיים סגרה המשטרה לבסוף את תיקי החקירה.  מעברת רמת ישי (בית שערים) חוסלה בשנת 1953 עם מעבר 200 משפחות למגדל העמק. בן-חיים שמר ושומר על קשר עם בני משפחתו במגדל העמק ועם אחרים שהתגוררו במעברה. הוא אינו טוען שיש קשר בין סיפור הכאת תושבים במעברת בית שערים לסיפור קבורתם בחשאי ובאישון לילה של גברים, נשים וילדים, בבית העלמין של מושב בית שערים, אבל ראוי לחקור ולבדוק לעומק פשר מותם של הקבורים ופשר קבורתם בחשאי באישון לילה. תאריך: 05/08/2018  |  עודכן: 05/08/2018 שתף:     |    | כתבות נוספות של כותב זה  קברי אנשי מעברת רמת ישי בבית העלמין בבית שערים תעלומת קברי תושבי מעברת רמת ישי בשנת 1951 נמצאו מתים גברים, נשים וילדים תושבים במעברת רמת ישי (בית שערים)  גופותיהם הובאו לבית העלמין של מושב בית שערים בעמק יזרעאל באישון לילה ובחשאי, ונקברו שם באלמוניותם תעלומה מסתורית שרב הנסתר בה על הגלויאלי אלון   |   לסיפור המלא דרג את התוכן: 1   מי ישמור על תחנת הרכבת עפולה ההיסטורית? באתר השימור תחנת רכבת עפולה ההיסטורית מתוכנן לקום מרכז תיירות ובילוי. קיים חשש שהמבנים שיוקמו במתחם התחנה יפגעו בצביונה ורוחה המקורי של התחנה ובשימור המקוםאלי אלון   |   לסיפור המלא