כאן בגינה זו בשיכון ה' שכן מגרש אליצור [צילום: אלי אלון]
מכיר אני היטב את שיכון ה'. קרובי משפחתי התגוררו בשכונה זו וכילדים התארחנו לא מעט בביתם בתקופת חופשות הלימודים. אני מקווה שתושבי שכונות אחרות בבני ברק לא יכעסו עלי אם אומר שלדעתי שיכון ה' הייתה השכונה המקסימה הפסטורלית והמקסימה ביותר בעיר עם איכות חיים של כמעט מושבה.
אבן פינה לשכונת הפועל המזרחי-שיכון ה' הונחה ב-27 בנובמבר 1949. המשתכנים הראשונים, קרוב ל-500 משפחות, נכנסו לבתיהם באמצע 1951. בשנת 1956 התגוררו בשכונה כ-700 משפחות, רובן מאנשי הציונות הדתית. בשנת 1964 מנתה השכונה כ-800 משפחות, למעלה מ-4,000 תושבים (הערכה).
רוב בתי השכונה היו בעלי שתיים עד שלוש קומות. היו גם לא מעט בתים פרטיים עם חצר פרטית. היו שהגדירו את שיכון ה' כריאה הירוקה של בני ברק. לשכונה היה בשנותיה הראשונות צביון של מעין מושבה - שדות, פרדסים, הרבה שטחים פתוחים ותנועה דלילה של כלי רכב ברחובות. ותיקי השכונה מספרים על אווירה משפחתית חמה ולבבית בין התושבים. רבים מהם הכירו זה את זה מבית הכנסת, מבית הספר, מחנות המכולת.
בית הכנסת המרכזי בשכונה
בל"ג בעומר מאי 1953 נערכה בשכונה החדשה שזה לא מכבר הוקמה חגיגה כפולה - הכתרת הרב נתן צבי פרידמן כרב השכונה והנחת אבן פינה לבית הכנסת המרכזי במקום. באירוע החגיגי השתתף קהל רב של תושבים ואורחים. בין המשתתפים: ראשי "הפועל המזרחי" ובהם שר הדואר דאז ד"ר יוסף בורג וסגן שר הדתות ד"ר זרח ורהפטיג, חברי כנסת, נציגי עירית בני ברק, רבני ערים ועוד.
בית הכנסת המרכזי של שיכון ה' נקרא בשמו הרשמי "בית הכנסת המרכזי הפועל המזרחי שיכון ה' וממוקם בלב השכונה. הוא נבנה בשנות ה-50 הראשונות ותוכנן על-ידי האדריכל יעקב נטל. לטעמי האישי היה, ואולי עודנו מבתי הכנסת היפים בארץ. כרב בית הכנסת שימש שנים רבות רב השכונה הרב נתן צבי פרידמן, שהיה דמות בולטת בציבוריות הדתית אף מחוץ לבני ברק. בית כנסת זה היווה מוקד חיי החברה והתרבות בשכונה. המקום המה פעילות. בשבתות ובחגים היו תושבי השכונה לבושים ב"בגדי שבת" נוהגים להתאסף בבית הכנסת. לאורך ימות השבוע כבר עם שחר התקיימו בו מניני תפילה וניתנו "שיעורי תורה". כאן נערכו רבים מהאירועים המשפחתיים של תושבי השכונה ובהם "שבת חתן", עליה לתורה לחתני בר מצווה ועוד.
| | סיפורו של שיכון ה' בבני ברק |
מאת: אלי אלון
שיכון הפועל המזרחי ה' בבני ברק הנקרא בקיצור שיכון ה' היא שכונה שהוקמה על-ידי ארגון "הפועל המזרחי" בשנותיה הראשונות של המדינה  היא ממוקמת בפאתיה המזרחיים צפוניים של העיר בעבר הלא רחוק מאוד נחשבה לריאה הירוקה של בני ברק והייתה בעלת אופי וצביון כפרי, מעין כפר בתוך עיר
|  |
|  | | בית הכנסת המרכזי בשיכון ה' בבני ברק [צילום: אלי אלון] |
|
תושבי השכונה מעלים זיכרונות
מספרת תמי לורנצי-ליוש שגדלה בשיכון ה': "כמה געגועים למקום הזה, שכונת ילדותי... כל השבתות והחגים, משפחות שהיו נפגשות יחד, חוגגות שמחת תורה, פורים, ימים נוראים... אנחנו, משפחת ליוש, גרנו ברחוב גני גד, היינו באים לבית הכנסת כל שבת, מטיילים יחד בשדרות שלידו ומשחקים בגינה שליד בית הכנסת. איזו תקופה מדהימה זו הייתה וכמה זיכרונות טובים יש לנו משם. גם עורך דין יעקב וינרוט ז"ל היה מתפלל שם ולפעמים היה מביא חזנים כמו בן ציון מילר ועוד.
משה כהן אף הוא בן השכונה מספר: "בחזית בית הכנסת המרכזי של השיכון הייתה (ועדיין קיימת) גינה ציבורית גדולה, במרכזה הייתה בריכה גדולה (בקוטר של כ-12 מטר) ובאמצע הייתה מזרקת מים. ואל הבריכה היו מגיעים בראש השנה מכל קצות העיר לעשות "תשליך". רחוב בר-אילן בו התגוררתי היה הומה אדם. כולם נהרו אל הבריכה. כהן: אל בית הכנסת הובילה שדרת עצים בהם צמחו 'בונקלך' אותם כדורים ירוקים לקטנים שהבשילו לקראת תשעה באב ושימשו אותנו ילדי השכונה לצלוף זה בזה בכדורים האלה".
שולמית רון (שטראוסברג) אף היא בת שיכון ה' מספרת: "גרנו ברח' גוטמכר. הגעתי לשיכון ה בגיל 9 (1958). כשהגענו, הסביבה הייתה כמעט לא מיושבת. מסביב היה פרדס. הפרות היו מגיעות לרעות. מאחורי המחסן שלנו נמצא גת אשר נמצאה בחפירות ארכיאולוגיות. גרנו מול ראש העיר דאז אהרונוביץ'.
משה כהן זוכר את המרכז המסחרי של 'שיכון ה' ברחוב בר-אילן, בשנותיו היפות: המכולת של נודלמן, האטליז של קיכלר, חנות הכלים של יסקולקא, דוד הספר הרומני עם הכסא ורצועת העור שקשורה אליו, שבאמצעותה היה מחדד את התער שלו. ובקומה השנייה מפעל היהלומים של דסקל, שהיה שוקק חיים.
נירה קליין בת השכונה מספרת: "שיכון ה' היה מקום מיוחד מאוד. הורי עמינדב והדסה בן שחר היו מראשוני ומקימי השיכון. גרנו בסמטת הרב לוין, הרחוב שמתחת לביהכ"נ הגדול. משפחתי התפללה בבית הכנסת "מועדון שחל" ברחוב צירלסון אותו הקימה חבורה של צעירי "הפועל המזרחי".
ידוענים בשכונה
אחד מהתושבים הידועים שהתגוררו בשכונה (שיכון ה') היה זבולון המר ממנהיגי המפד"ל שכיהן כשר החינוך והתרבות בממשלות ישראל. כיום אף נקרא רחוב בשכונה על שמו. בשכונה התגוררו גם ראש העיר השלישי של בני ברק ראובן אהרונוביץ, המחנך וחבר הכנסת מטעם המפד"ל הרב אברהם שלום שאקי. בין המתגוררים בשכונה דניאלה וייס - מראשי גוש אמונים, בת למשפחת מינץ שגרו לצד פרדס ליד בית הספר "שאר ישוב". על שטח הפרדס שנעקר נבנתה שכונת רמת אלחנן ובית החולים מעייני הישועה.
"מגרש אליצור" ובית ספר "סגולה"
בצדו המערבי של השיכון מול תחנת מכבאי אש בני ברק שכן "מגרש אליצור" המיתולוגי ששימש כמגרש המשחקים של ילדי השכונה והסביבה. כאן נערכו אימוני ומשחקי הבית של קבוצת הכדורגל אליצור בני ברק וכאן נערכו אירועים רבים ומגוונים כמו קרקסים, מתקני לונה פארק, אירועים עירוניים, עצרות ממלכתיות, מצעדי צה"ל למיניהם, ומדי שנה נערך בשטח המגרש טקס סיום שבת הארגון של סניף בני עקיבא בני ברק. בצמוד למגרש אליצור שכן סניף של תנועת הנוער החרדית "עזרא".
בשכונה (שיכון ה') פעלו שני מוסדות חינוך דתיים ממלכתיים בולטים. האחד, בית ספר "סגולה" ששכן בפאתיה המערביים של השכונה, צמוד לרחוב השומר, והשני בית ספר היסודי הממ"ד "שאר ישוב" שלידו פעלה פנימיית נוער "אחוזת שרה". בית ספר סגולה היה מבתי הספר היוקרתיים באזור גוש-דן והיה למעשה הראשון בזרם הממלכתי דתי שהיה סלקטיבי בקבלת תלמידים וקבלת תלמיד כללה ראיון מקדים ולא קבלה אוטומטית. בשיכון פעלו מספר גני ילדים אחד הידועים שבהם היה "גן בת שבע".
השכונה שינתה פניה וצביונה
כיום השכונה (שיכון ה') שינתה פניה וצביונה. השכונה, שהייתה בעלת אופי דתי לאומי, מאוכלסת כיום ברובה באוכלוסייה חרדית. בית הכנסת המרכזי בשיכון, שהיה בעבר מלא וגדוש באוכלוסייה דתית לאומית, שינה פניו, וכיום חלק ניכר ממתפלליו נמנים עם המגזר החרדי. מבנה בית ספר סגולה הפך לבית ספר חרדי לבנות ומגרש אליצור המיתולוגי "נמחק" לטובת מוסדות חינוך חרדים לבנות. השכונה שינתה צביונה. רבים מתושבי שיכון ה' שהתגוררו בעבר במקום מיצרים על מצבה כיום וטוענים כי מצבה הורע והם מלאי געגועים לשיכון ה' של פעם.
|
|
| תאריך: | 25/04/2022 | | | עודכן: | 25/04/2022 |
| אלי אלון |
|
תגובות
הוסף רשומת תגובה