יום הולדת 67 להיכל התרבות בתל אביב
מאת: אלי אלון
 |
| משחקים כדורגל ברחבת היכל התרבות בתל אביב צילום: משה מילנר לע"מ |
החודש לפני 67 שנים ב1 באוקטובר 1957 נחנך היכל התרבות תל אביב. עד מהרה הפך לאחד מהמבנים המזוהים ביותר עם תל אביב ולסמל של תרבות בתל אביב ובארץ כולה, ולו חלק בעיצוב חיי התרבות בישראל.
מתחילת דרכו היה היכל התרבות בתל אביב לא רק אולם הבית של התזמורת הפילהרמונית, אלא גם בית לחיי התרבות בתחום הזמר העברי ובתחומי אמנות נוספים .לאורך עשרות שנות קיומו נערכו כאן הופעות מוזיקה, מחזות זמר, מחול, ומופעי בידור של מיטב היוצרים, השחקנים, הרקדנים והמוזיקאים הבינלאומיים והישראליים המובילים. ההיכל היווה ואולי עודנו מהווה ציון דרך במסלול הקריירה של להקות ואמנים ישראלים רבים .
היכל התרבות ע"ש פרדריק מאן (לימים ע"ש צ'ארלס ברונפמן) נחנך באוקטובר 1957,כאולם קבוע לתזמורת הפילהרמונית הישראלית שעד אז מיום היוסדה בשלהי 1936, נדדה בין אולמות שונים ברחבי תל אביב. פרדריק ר. מאן תעשיין וחובב מוזיקה מפילדלפיה עמד בראש גיוס תורמים להקמתו של ההיכל ואף תרם באופן אישי סכום נכבד של כרבע מיליון ל"י להקמת ההיכל. עירית תל אביב לקחה על עצמה לכסות מחצית מהוצאות הבניה כאשר השלמת הבניה התאפשרה בזכות תרומה משמעותית מקרן התרבות אמריקה-ישראל ומענק מיוחד של ממשלת ארצות הברית .
בהקמת ההיכל הושקעו כ-5 מיליון ל"י, השקעה גדולה יחסית לאותה תקופה, המעידה על החשיבות שהעניקו למוזיקה ולתרבות במדינת ישראל הצעירה.
בניית ההיכל
התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית (לימים הפילהרמונית הישראלית ) הוקמה כאמור בשנת 1936 עוד בתקופת טרום הקמת המדינה. ב-4 שנותיה הראשונות שכן אולם הבית שלה באולם מאולתר ב"ביתן האיטלקי" ב"יריד המזרח" בנמל תל אביב. ב-7 השנים הבאות שכן אולם התזמורת הפילהרמונית בתיאטרון "אוהל".בעונת 1946-7 נדדו אנשי הפילהרמונית לאולם "אוהל שם" ברחוב בלפור בת"א .אנשי התזמורת הלינו במשך שנים ,על חוסר בבית ואולם קונצרטים קבוע וראוי לתזמורת. כבר בשנת 1945,החליטה מועצת עיריית תל אביב להקצות 14 דונם ליד אולם הבימה להקמת אולם קונצרטים, אולם מסיבות שונות האולם לא הוקם.
בשנת 1951 בעת שהתזמורת הפילהרמונית סיירה בארצות הברית, העלו אנשי התזמורת את הנושא בפני חוג ידידי התזמורת בארצות הברית ובדחיפתו של התעשיין פרדריק מאן ,שהיה מראשי ידידי התזמורת בארצות הברית הוחל בגיוס כספים להקמת בית ואולם קבוע לתזמורת הפילהרמונית הישראלית ולהפסקת נדודיה, עירית תל אביב הקצתה מגרש להקמתו ואישרה את הקמת הבית –"בית היכל התרבות". בהמשך נחתם הסכם ניהול ובעלות משותפת על ההיכל בין עיריית תל אביב והתזמורת הפילהרמונית והוקמה חברה משותפת לעריה ולתזמורת הפילהרמונית שתנהל הקמתו . המקום שנבחר להקמת ההיכל היה מגרש ליד בית תיאטרון הבימה.
"יום חג לעיר תל אביב"
ב-5 באפריל 1953 נערך טקס הנחת אבן הפינה להיכל התרבות החדש .על תכנונו הופקדו שלושה מהאבות המייסדים של האדריכלות הישראלית: דב כרמי, זאב רכטר ויעקב רכטר. הבניה נמשכה כ-4 שנים. ההיכל נחנך ביום שלישי 1 באוקטובר 1957 בקונצרט חגיגי בניצוחו של המנצח היהודי האמריקאי לאונרד ברנשטיין, ובהשתתפות הסולנים הכנר אייזיק שטרן והפסנתרן ארתור רובינשטיין. טקס חנוכת ההיכל נערך במעמד ,שרי ממשלה ,ראש עיריית תל אביב חיים לבנון ובהשתתפות כ-3000 אורחים מוזמנים מהארץ ומהעולם. כמה מאות מתוכם הגיעו מארצות הברית ובהם שגרירים אמריקאים מארצות סמוכות לישראל .את ברכת הממשלה הביא שר החינוך והתרבות זלמן ארן. ראש העיר לבנון אמר בדברי ברכתו: "יום חנוכת היכל התרבות העירוני בתל אביב ואולם התזמורת ע"ש פרדריק מאן הוא יום חג לעיר תל אביב .נוסף לעיר בנין מפואר שישמש מרכז לעבודה אמנותית ותרבותית ומשכן לתזמורת הפילהרמונית הישראלית נקוה כי היכל התרבות והמבצעים האמנותיים והתרבותיים שיתקיימו בו יעשירו וייפו את חיי התרבות ויעלו אותם לרמה המתאימה לעיר הראשית במדינת ישראל".
בטקס קרא השחקן אהרון מסקין מתיאטרון "הבימה" פרק מן המחזה "האדמה הזאת" של אשמן ואילו חנה מרון שייצגה את תיאטרון "הקאמרי" קראה את האפילוג כ"טוב בעיניכם" של שקספיר. טקס חנוכת ההיכל ננעל בנגינת "הפתיחה לחנוכת הבית לבטהובן".
לרגל חנוכתו החגיגית של היכל התרבות יצאה כרזה -הזמנה חגיגית לטקס בעיצוב המאייר והמעצב יוסף בס .
האולם תוכנן בצורת מניפה
אולם הקונצרטים בהיכל התרבות תוכנן בצורת מניפה כאשר במרכזו במה צרה ולפניו שורות מושבים מעוגלות המתרחבות ככל שמתרחקות מהבמה. שטחו הבנוי של הבניין היה 7 דונם ושטח האולם 2.4 דונם. האולם משופע, כך שלכל היושבים זווית ראיה נוחה .אולם הקונצרטים כלל עם פתיחת ההיכל כ -2750 מקומות ישיבה, והיה בזמנו ואולי עודנו מאולמות התרבות הגדולים בארץ. בין השנים 1974-1958 שכנה בהיכל התרבות הספרייה המרכזית למוזיקה בה התקיימו אירועים מיוחדים לכבוד מלחינים ונגנים בהשתתפות אנשי וחובבי מוזיקה נציגים דיפלומטיים ועוד.
בנובמבר 1958 קיים ראש העיר תל אביב חיים לבנון מסיבת עיתונאים בה מסר כי בשנתו הראשונה של היכל התרבות ביקרו בו כ-620 אלף מבקרים ב-226 הופעות, כולל 113 קונצרטים,19 הופעות לנוער 31 עצרות ועידות וכנסים ו-63 הופעות שונות אחרות. באוקטובר 1958 פתחו עובדי ההיכל ב"שביתת אזהרה" בדרישה לשפר תנאי עבודתם בשל כך הקונצרט המיוחד של ארתור רובינשטיין ב9 באוקטובר 1958 החל באיחור של חצי שעה.
הזמרת הפסיקה הופעתה לאחר שיר אחד בלבד!
אחת מההופעות הבינלאומיות הראשונות בהיכל, היה של הזמרת הבינלאומית מפרו אִימָה סוּמָאק "בעלת הקול בן 4 האוקטבות" שהגיעה לארץ עם בעלה המלחין מיואיזיס ווינקו. בהופעתה ב22.10.57 איחרה להופעה ב25 דקות היא הספיקה לשיר שיר אחד בלבד. עם תום מחיאות הכפיים הודיעה כי בשל הצטננות שפקדה אותה לא תוכל להמשיך ומיד ירדה מהבמה .מנחה האירוע עזריה רפופורט הודיע בשם אמרגנה גיורא גודיק כי ההופעה מתבטלת ותיערך ב30 בחודש (אוקטובר 57 א.א) בתקוה שעד אז תחלים הזמרת והכרטיסים יישארו בתוקפם. ביטול המופע של אִימָה סוּמָאק וכמה הופעות "לא מכובדות" של להקות וזמרים בשנותיו הראשונות של ההיכל עוררו "מורת רוח בקרב הציבור " כך לפחות דווח בעיתונות דאז, והוקמה ועדה מייעצת ליד הנהלת ההיכל שתפקידה לפקח על סוגי איכות המופעים בהיכל. עם חברי הועדה נמנו העיתונאים המבקרים אורי קיסרי ,ד.מלכין, א.פרופס מלשכת התיירות וי.נורמן מקרן התרבות .
בשנת 1967 במלאת עשור להקמתו של היכל התרבות קיימו ראשי עיריית תל אביב מסיבת עיתונאים ובה נמסר כי בעשר שנות קיומו הסתכם מספר המבקרים בו בכ -6מיליון. מבקרים אלה נכחו ב-2234 מופעים שמבניהם ריכזה הפילהרמונית הישראלית 1208 מופעים .
משכנה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית
מאז הקמתו ועד היום משמש היכל התרבות כמשכנה הקבוע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית .גם כיום כבעבר לחברת תזמורת הפילהרמונית הישראלית בעלות משותפת יחד עם עירית תל אביב על היכל התרבות ומכאן אולי הדימוי האליטיסטי שדבק בהיכל התרבות בתל אביב . חלק ניכר מפעילות ההיכל מתרכזת במוסיקה קלאסית. לאורך השנים נערכו כאן מאות קונצרטים ובהם לא מעט קונצרטים חגיגיים וכן קונצרטים באורח סדיר למנוי התזמורת הפילהרמונית .בלא מעט קונצרטים היו אורחי כבוד נשיאים, ראשי ממשלות אנשי הסגל הדיפלומטי ומכובדים נוספים . כך למשל ב-1962 נערך כאן קונצרט חגיגי של הפילהרמונית הישראלית לכבוד ביקורו של ראש ממשלת דנמרק ויגו קמפמן .באירוע נכחה שרת החוץ גולדה מאיר.
לאורך השנים הופיעו כאן תזמורות מפורסמות ומובילות מרחבי העולם, ובהן: הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת פילדלפיה, הפילהרמונית של ניו יורק והתזמורת הסימפונית של טורונטו. עם הסולנים שהופיעו על בימת היכל התרבות נמנים השמות הגדולים של עולם המוזיקה הקלאסית. ובהם ליאונרד ברנשטיין, יצחק פרלמן, יהודי מנוחין, דניאל בארנבוים, אייזק שטרן, ארתור רובינשטיין ועוד. וכמובן יש להזכיר את מנצח הפילהרמונית הישראלית המיתולוגי זובין מהטה שהיה במשך שנים רבות חלק מנוף ההיכל.
 |
| פנים היכל התרבות בתל אביב צילום: אלי אלון |
היכל אליטיסטי?
לא פעם נמתחה ביקורת כלפי היכל התרבות על אליטיסטיות ו"התנשאות" ועל כך שאינו מקרב ופותח שעריו לכלל הציבור ועל כך שאירועיו מיועדים לאוכלוסיות משכבות "אליטיסטיות" ולרבים מכלל הציבור הרחב אין למעשה נגישות למופעים ולאירועים שנערכו בו . בגיליון הצפה (30.11.58) מופיע רשימה-מאמר מאת כתב העיתון ברוך אדלר ובו ביקורת חריפה על הנהלת היכל התרבות ש"הבטיחה להפיץ תרבות המונים בקרב הציבור ובפועל עושה מעט בנושא זה. לקונצרט של התזמורת מופיעים כרגיל רק יחידי סגולה בעלי הכיס השמן ". כך כותב אדלר במאמרו.
אירועים שנכנסו לדפי ההיסטוריה
כמה מאירועים שנערו בהיכל התרבות לאורך שנותיו נכנסו לדפי ההיסטוריה של תולדות התרבות והחברה בארץ . אציין כמה מהבולטים שבניהם: ב-4 באוגוסט 1958, נערך כאן בהיכל התרבות בתל אביב חידון התנ"ך הארצי הראשון ומהלכו שודר ברדיו ב"קול ישראל". הזוכה במקום הראשון בחידון זה, היה עמוס חכם צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים. במקום השני זכה המשורר יצחק שלו - אביו של הסופר מאיר שלו. ואילו במקום השלישי זכה הרב יחיא אלשיך. חכם ואלשיך יוכתרו לימים כחתני התנ"ך העולמי.
שנה לאחר מכן ב21 באוקטובר 1959נערך כאן בהיכל חידון התנ"ך הארצי השני במעמד ראש הממשלה דוד בן גוריון חובב תנ"ך מושבע במקום הראשון זכה ד"ר יהושע ייבין בן 68 מבני ברק רופא וסופר.
אירוע נוסף שנכנס לדפי ההיסטוריה של המדינה נערך בהיכל במוצאי יום העצמאות, 2 במאי 1960היה זה פסטיבל הזמר והפזמון הראשון. שהועבר בשידור חי ברדיו. בפסטיבל התחרו 9 שירים שנבחרו על-ידי ועדת שופטים בראשה עמד שר הבריאות ישראל ברזילי, איש מפ"ם, חבר קיבוץ נגבה, מוזיקאי בהשכלתו. המנצח על התזמורת היה גארי ברתיני ומנחה הפסטיבל היה יצחק שמעוני. במקום הראשון זכה השיר "ערב בא" שכתב עודד אבישר והלחין אריה לבנון, אשר בוצע על-ידי שמעון בר ועליזה קאשי. אבישר, איש חינוך ותרבות, היה מנהלו הראשון של היכל התרבות במשך כ-10 שנים. מ- 1965 ואילך עבר פסטיבל הזמר מתל אביב להתקיים בבניני האומה בירושלים.
המופע "היה היו זמנים"
ב-1960 הועלה על במת היכל התרבות המופע "היה היו זמנים"- מצעד פזמוני הישוב -מופע מחווה לשירים ולזמרים של הימים שלפני קום המדינה ,מתקופת החלוצים ועד למחתרות. עורכי התכנית היו: חיים חפר, עמיקם גורביץ ודן בן אמוץ, הניהול המוזיקלי הופקד בידיו של יצחק גרצייאני .במאי המופע היה יוסף מילא .בין המשתפים בו : רחל אטאס, יוסי בנאי, אורי זוהר, אבנר חזקיהו, יונה עטרי, מקהלת הפועלים ע"ש צדיקוב ועוד .
בליל העצמאות תשכ"ה- שנת 1965 נערך כאן בהיכל התרבות מופע פומבי בשם: "אח איזה לילה! בהפקת אברהם דשא פשנל. בין המשתתפים בו אורי זוהר, רביעית מועדון התיאטרון, עליזה עזיקרי, "העופרים", חנה אהרוני, "הדודאים", "התרנגולים" ,"הגשש החיוור".
בפברואר 1968 נערך כאן מופע לציון עשור לדודאים המופע הוקלט בהיכל הפך לתקליט מופעי זמר רבים הוקלטו בצורה חייה והפכו לתקליטים . ב־1969 אולי כדי לקרב למשוך קהל צעיר לקונצרטים של הפילהרמונית נערך כאן בהיכל התרבות קונצרט לא שיגרתי שנקרא “הצ’רצ’ילים מנגנים באך” הייתה זו הופעה משותפת של התזמורת הקלאסית הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה על להקת הרוק הצ'רצ'לים מספרים שאחד התומכים בהופעה זו היה זובין מהטה ההופעה זכתה לסיקור תקשורתי נרחב .לא הכל מקרב חוגי התזמורת התלהבו מ"השילוב המוזר והלא שיגרתי "
 |
| היכל התרבות בתל אביב צילום :אלי אלון |
אמנים בינלאומיים יידועי שם
לצד אמנים ישראלים ולהקות זמר מישראל הופיעו בהיכל שורת אמנים בינלאומיים יידועי שם.ב-30 במרץ 1959הופיע כאן הזמר והשחקן מגדולי זמרי השאנסון הצרפתי איב מונטאן ותזמורתו .בראשית ספטמבר 1960 הופיע מעל במת ההיכל הזמר והשחקן הארי בלפונטה. בתחילת שנות ה60 הופיע כאן הזמר הצרפתי הנודע זאק ברל הקהל קיבל אותו בתשואות רמות ,ב-1962,הופיע כאן, הזמר פרנק סינטרה בלוויית תזמורתו. בחלקו הראשון של הערב כ"אמני חימום" הופיעו: תזמורת הבידור של קול ישראל בניצוחו של יצחק גרצייאני, אסתר רייכשטט(אסתר עופרים ) מקהלת צדיקוב ועוד . בנובמבר 1969 הופיעה על במת ההיכל הזמרת ושחקנית הקולנוע האיטלקייה ריטה פבונה שזכתה להצלחה ניכרת בשנות ה-60 . ב-1980 הופיע כאן הזמר הפסנתרן היהודי בילי ג’ואל מהזמרים המצליחים בארצות הברית.
אריק איינשטיין בהיכל
ב-1977 הופיע כאן בהיכל התרבות אריק איינשטיין במופע שכלל את שיריו של יוני רכטר ובהם “אני רואה אותה בדרך לגימנסיה” ו“אני ואתה”. ב־1979 הופיע איינשטיין שוב בהיכל במופע משותף עם שלום חנוך ודפנה ארמוני . במרץ 1981 הופיע כאן אריק איינשטיין במופע "חמוש במשקפיים". זמן קצר לאחר מכן בקיץ 1981 הודיע הזמר הנודע כי החליט לא להופיע יותר על במות. עוד בין המופיעים בהיכל :להקת בצל ירוק, להקת הכל עובר חביבי, שלמה ארצי, להקת כוורת, יהורם גאון , עידן רייכל, שרית חדד, יהודה פוליקר ורבים נוספים. כאן נערך בחנוכה 1970 פסטיבלי שירי ילדים הראשון כמו כן נערכו ,כאן פסטיבל הזמר החסידי קונצרטים לחזנות ועוד .ב-1981 נערך פסטיבל שירי ילדים בהשתתפות להקת הכל עובר חביבי("מסיבה של סמבה") יגאל בשן ("כוכבים בלילה") צביקה פיק ("הסבון בכה מאד").
המושג "מילא את היכל התרבות" שם נרדף להצלחת אמנים
דומה כי אין אמן ישראלי מהשורה הראשונה המכבד עצמו שלא שאף להופיע מעל במת היכל התרבות בתל אביב. הופעה בהיכל התרבות הייתה מעין אבן דרך במסלולם של להקות ואמנים ישראלים רבים בשל היותו נחשב מכובד ויוקרתי וגם בגלל מספר מושביו הגדול יחסית ,והמושג "מילא את היכל התרבות" הפך בזמנו לשם נרדף להצלחת אמן או להקה.
ב1982 נערך בהיכל המחזמר "אברהם אחד" בהשתתפות ריקי גל ,אריק סיני ועוד את המחזמר ביים דני ליטאי והוא כלל שירים שהלחין ועיבד בני נגרי בין השירים הידועים במחזמר "הו מה יפית ארץ כנען".
ב-1984 נערך כאן מופע האיחוד של להקת כוורת. ב-1985 נערך בהיכל טקס חלוקת פרסי אמ"י מאירוע זה זכור במיוחד אירוע ריקוד הברבורים "המברברים" של טוביה צפיר,דובי גל מני פאר ומתי כספי שנה לאחר מכן הופיע כאן הזמר שלמה ארצי במופע "לילה לא שקט".
ב-1987 נערך במבואת ההיכל טקס האשכבה לשחקן הקומיקאי הזמר הסטנדאפיסט שייקה אופיר מהדמויות הבולטות בתרבות הישראלית .באותה שנה נערך כאן מופע הבכורה של המחזמר אוויטה בכיכובה של ריקי גל.
ב-2001 נערך בהיכל המופע מכלנית ועד אור-ערב מחוה לזמרת שושנה דמארי כלת פרס ישראל בהשתתפות אילנית ,דודו דותן וראש עירית תל אביב יפו רון חולדאי.
אחד האירועים שנכנסו לדפי ההיסטוריה של תולדות ההיכל הייתה מסיבת יום הולדת 80 לשמעון פרס שנערכה בהיכל התרבות בספטמבר 2003. 3,000 איש גדשו את האולם ובניהם שועי עולם ובהם נשיאים ומנהיגי עולם שגרירים ואילי הון ובהם מיכאל גורבצ’וב ביל קלינטון נשיא ארצות הברית וראש הממשלה אריאל שרון . בחלק האמנותי הופיעו ריטה, אנריקו מסיאס זהבה בן ועוד .
ב-2009 החלו להופיע בהיכל התרבות גם מה שמכונה זמרים מזרחיים ב2009 הופיע כאן הזמר עופר לוי. בהמשך הופיעו כאן כוכבי "זמר מזרחי" נוספים .
כינוסים ועידות ועצרות
בנוסף לקונצרטים והופעות זמר ואמנות במה לסוגיה, שימש היכל התרבות לכינוסים שונים כגון עצרות קונגרסים, וועידות למיניהם ,נשפי צדקה ב-1959 נערך כאן אירוע חגיגי לציון יובל לתל אביב בהשתתפות שרים וחברי כנסת מייסדי ראשוני ובני העיר. אורח הכבוד היה הנשיא השני יצחק בן צבי .
ב-1966 נערכה כאן הועידה העשירית של ההסתדרות. ב-19 ביוני 1963 נפתחה כאן בטקס חגיגי ועידת המפלגה הדתית לאומית (המפד"ל) - "הפועל המזרחי" הי"ג. בהשתתפות מאות צירים ואורחים .ב22 ביוני 1967 כשבועיים לאחר סיום מלחמת ששת הימים קיימה כאן המועצה הדתית תל אביב עצרת הודיה לרגל" תשועת ישראל ונצחונו המזהיר של צה"ל "בהשתתפות רבנים, חזנים .
שיפוץ ההיכל
באפריל 2013, הסתיים שיפוץ נרחב בהיכל התרבות בהשקעה שכלל הוספת שטחים בהיקף של כ-5000 מ"ר – בעיקר בקומות שמתחת לפני הקרקע, . וב-1 במאי 2013 התקיימה הופעת הבכורה לאחר שדרוג ההיכל, בהופעת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. השיפוצים הנרחבים והתוספות לבניין זכו לביקרת של גורמי שימור ואדריכלים שטענו כי עבודות השיפוץ שנעשו במבנה ההיסטורי פוגעות בשימור צביונו המקור על אף שהוא ומוגדר כמבנה לשימור
צילום היכל התרבות משה מילנר לע"מ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה