סיפורו של "בית דובנוב 7 "בתל אביב
תחקיר וכתיבה : אלי אלון
ברחוב דובנוב 7 בתל אביב בצמוד ללונדון מניסטור ו"בית ציוני אמריקה ניצב עד היום מבנה היסטורי(ראו צילום) .רבים החולפים על פניו אך ספק אם יודעים הם מהו המבנה ומה עברו .המבנה המוקף סביבו מגדלים מכונה כיום בית דובנוב 7 כשם כתובתו. הוא בן שלוש קומות בעל עיצוב אדריכלי ייחודי. חדי עיין שבניכם ודאי יבחינו כי המבנה מזכיר בצורתו את לוחות הברית שעליהם נכתבו עשרת הדיברות ואשר ניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני וגגו הוא בצורת ספר פתוח..
במשך למעלה מיובל שנים שימש המבנה ברוב דובנוב 7 בית סניף בני עקיבא -ת"א-מרכז, וכן שכנו כאן במשך שנים לא מעט ומשרדי ההנהלה הארצית של בני עקיבא וכן משרדי הנהלת מזכירות הקיבוץ הדתי וגופים נוספים שהיו מזוהים עם "הפועל המזרחי"
היסטוריה של המבנה
בית דובנוב 7 בתל אביב הוקם בסוף שנות ה-50 תחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת בשטח פתוח. את המבנה תכנן האדריכל יוחנן רטנר, איש "ההגנה" שתכנן בין השאר את "הכפר הירוק", בית ברל, מדרשת בן-גוריון ועוד .מסביב, לא היו כמובן את המגדלים שיש כיום סביבו. את בניית הבית יזמה ואירגנה קרן "תורה ועבודה" מיסודה של "הפועל המזרחי" שהוקמה בשנת 1934 כמוסד לאיסוף, ניהול ופיקוח על כספי תרומות לפעילות דתית וחברתית של חברים בהפועל המזרחי. מטרות הקרן, כפי שהן מוגדרות במסמכיה הרשמיים, הן: "הספקת הצרכים החברתיים, התרבותיים, הדתיים, הרוחניים והסוציאליים של חברים בפועל המזרחי".
קהילות יהודיות בחו"ל תרמו כספים לשם הקמת הבית ברחוב דובנוב 7. המגרש שעליו הוקם הבית נרכש עוד במחצית שנות ה-50 על-ידי הוועד הפועל של הפועל המזרחי בשיתוף "הפועל המזרחי" בארצות הברית וארגון יוצאי גרונדה בארצות הברית, במטרה לבנות עליו בית לסניף בני עקיבא תל אביב מרכז וכן שישמש בית להנצחת קהילת גרונדה. הבנייה החלה במחצית שנות ה-50, אולם התנהלה יחסית בעצלתיים ורק בתחילת שנות ה-60 נכנסו חניכי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז למבנה החדש. עד אז שכן הסניף שלהם במבנה צריף ברחוב אחד העם 108 בתל אביב.
הנהלת סניף בני עקיבא תל אביב מחתה על העיכוב בכניסתם לבניין החדש. במכתב המתפרסם במדור "מכתבים למערכת" ביום 6.4.1959, בחתימת "הנהלת סניף בני עקיבא תל אביב מרכז", נאמר: "בסניפינו, סניף "בני עקיבא" תל אביב, מרכז יש למעלה מ-700 חברים. בעיית הדיור של הסניף היא כיום הבעיה ב"הא" הידיעה. ואנו סבורים שבשום פנים אין לעבור עליה לסדר היום והיא חייבת למצוא את פתרונה בזמן הקצר ביותר. לא ייתכן שתנועת נוער עם מספר כה גדול של חברים תשכון בתוך צריף דל מופקר לגשמים בחורף ולחום בקיץ... .המוזר ביותר הוא שבית "בני עקיבא" אשר הוחל בבנייתו לפני כחמש שנים (!) והושקעו בו מאות אלפי ל"י עומד עדיין בשיממונו. מתוך דאגה עמוקה לעתידה והתפתחותה של תנועת הנוער בתל אביב אנו מבקשים מהתנועה למצוא פתרון מהיר ביותר לבעיה הדיור של סניפנו".
הוי והפעילות בסניף
בסניף בני עקיבא בדובנוב 7, היו חדרי פעילות לכל שבט, חדרי מזכירות, חדר למדריכים ועוד. בימיו הטובים סניף בני עקיבא במבנה ברחוב דובנוב 7, מנה מאות חניכים והמקום היה הומה ותוסס ככוורת,
אומרת חניכה בסניף :הינו עולים ויורדים הולכים ובאים, לא רק בשבתות וחגים, אלא גם בפעולות אמצע השבוע. פעילות הסניף נערכה גם בקומת הגג הפתוחה של המבנה וכן ברחבת המבנה ובסביבתו.
המבנה הכיל בית כנסת ענק בעל גג גבוה ובו ארון קודש בו התפללו בימים נוראים כמה מאות חניכים. רבים זוכרים את חווית התפילה, מזמורי ושירי התפילה בבית הכנסת בסניף כחוויה מרגשת בלתי נשכחת, כאשר מאות החניכים מצטרפים לשליח הציבור כמקהלה ענקית. בין העוברים לפני התיבה בבית כנסת זה היו פרופ' ארהל'ה גדנקן, חיים סטולביץ לימים רופא עיניים, דוד גדנקן שלום פלמר ועוד. עד היום ניתן לראות את בליטת ארון הקודש בקיר החיצוני המזרחי של הבניין מכיוון רחוב דובנוב.
שנים רבות ומאושרות שם חלמנו והגשמנו חלומות".
וכך מתארת בוגרת שבט שח"ל של הסניף תחיה שפירא, בתו של הרב שלמה גורן ולימים שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב את הווי החיים בסניף בדובנוב: "על גג הבניין התנהלו הפעילויות החברתיות האמיתיות, מעגלי ריקודים, שירה רמה, צחוקים, הגישושים והתהוותם של זוגות שהפכו למיתולוגיים עם השנים (כן,כן הפרדה מגדרית לא הייתה קיימת אז) וגם הצצה להצגות ואפילו לתחרות מלכת היופי שהתקיימו בגן בית ציוני אמריקה השכן והמרתף, מרכז ההתרחשויות בשבתות הארגון וחשיפת המחתרות בפורים ("לה דולצה ויטה "דולצה ויטה החיים המתוקים) הבית היה שוקק חיים, שמחה, שירה, עשייה ערכים בלינו שם כל רגע פנוי ולא פנוי. שנים רבות ומאושרות שם חלמנו והגשמנו חלומות".
אפרופו, גן בית ציוני אמריקה שהזכירה בוגרת הסניף , תחיה שפירא, אני קורא באחד העיתונים משנות ה-60 שהנהלת בית ציוני אמריקה, שנהגה לקיים הצגות ומופעים ב"גן בית ציוני אמריקה", הודיעה כי החליטה לא לקיימם בשל הרעש שמשמיעים חניכי וחניכות סניף בני עקיבא הסמוך.
אורלי רוט (וולף) חניכה בסניף מתארת את הוי החיים בסניף וכך כותבת: "הסניף היה הומה. בשבתות אחר-הצהריים –חולצה לבנה עניבה חצאית כחולה מגיעה אל המגרש בדובנוב, "הושיע את עמך וברך את נחלתך מתפקדים ועומדים במסדר שרים "יד אחים לכם שלוחה"
אברהם דובדבני ("דובדב") לימים יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.היה אחד המדריכים המיתולוגיים בסניף הוא מספר: "את המסדרים בסניף דובנוב בשבת אחר-הצהריים הינו עושים על גג הבניין "עמוד דם עמוד נח", ה' עמכם יברכך ה" והחניכים היו מתלהבים ומתרגשים.
דניאל (דני) הירשברג (שבט צוריאל) היה חניך בסניף ולימים מזכ"ל בני עקיבא בשנים 2011-2016. הוא מספר: "למבנה בסניף בדובנוב הייתה ארומה מיוחדת. הוא היה קודם כל מרתף עם המחילות של המזגנים שמעולם לא הושלמו, עם המשאבה של הביוב שנמצאת בקומת הקרקע עם ההצפות התמידיות". וכך מתאר הירשברג את תקופתו בסניף. "הייתה זו התקופה בה עוצבה אישיותנו, ההד בבית הכנסת הענק, שירת "אתה אחד ושימך אחד, השנור לקראת שוק פורים, מצעד הלפידים בתל אביב עם תחושת גאווה שקשה לתאר שאחזה בנו שעה שצעדנו בעיר הגדולה, אוחזים בדגל התנועה וצווחנו בגרון ניחר "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה".
מדריכים ובוגרים יידועי שם
בשיחה שערכתי עם כמה מבוגרי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז הם מציינים את תרומתו של הסניף לעיצוב אישיותם ואת המסירות ואת הרמה הגבוה של המדריכים "שנתנו לנו המון ידע, ערכים וכישורי חיים שלא תמיד קיבלנו אותם בבית הספר". על בוגריו ומדריכיו של הסניף לאורך השנים נמנים לא מעט אישי ציבור, אנשי אקדמיה וחינוך שופטים רופאים אנשי תרבות ורוח. חלק היו פעילים בסניף יותר, חלק פחות. הנה כמה מהם: הרב חבר כנסת לשעבר חיים דרוקמן ממייסדי ישיבת "אור עציון", חבר הכנסת לשעבר גרשון שפט שהיה מראשי גוש אמונים, פרופ' יהונתן הלוי מנהל בית חולים שערי צדק, ד"ר גרשון גרמן שופט לענייני משפחה, פרופ' יהודה פרידלנד מרצה לספרות באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' עמנואל אֶטְקֶס פרופסור בחוג להיסטוריה ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר יאיר גילוני מבית חולים בלינסון, בני בהגון ראש מכללת תלפיות, עו"ד מיכה ינון לשעבר ראש מנהל תרבות במשרד התרבות, תחיה שפירא שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס, פרופ' אביעזר (אבי) רביצקי, הזמר ישראל גוטסדינר מ"צמד ריעים" המוסיקאי יאיר שרגאי ועוד.
הבית - משכנם של מוסדות תורה ועבודה
בתחילת שנות ה-70 הוקם בצמוד לבית דובנוב 7 ברחוב אבן גבירול 30 מתחם חנויות ובית דירות "לונדון מניסטור".הבית בדובנוב 7 בת"א היווה מקום נקודת יציאה לטיולי בני עקיבא והסתדרות הפועל המזרחי וגופים נוספים הקשורים למפד"ל. מכאן יצאו באוקטובר 1974 צעירים בשעת ערב במשאית במטרה להתנחל ביישובי הגדה. אולם, הם נעצרו על-ידי המשטרה והורדו מהמשאית, כך לפחות אני קורא בדיווח של העיתונאי דני רובינשטיין בעיתון דבר.
מלבד סניף בני עקיבא (ת"א-מרכז), כאמור שכנו במשך שנים רבות בקומות הבית המיתולוגי בדובנוב 7, משרדי ההנהלה הארצית של בני עקיבא, משרדי הנהלת מזכירות הקיבוץ הדתי, וכן משרדי הנהלת מרכז ישיבות בני עקיבא ומשרדים של המפד"ל, הסתדרות הפועל המזרחי. כאן נערכו ישיבות ואספות והוחלטו החלטות חשובות. נציגי קיבוצים בעיקר מקרב הקיבוצים הדתיים הגיעו לכאן לבית בדובנוב 7 לעיתים קרובות כדי לדון, או להעביר מסמכים ואישורים לקבל תדריכים ולקיים התייעצויות בענייני קיבוצם. קומונרים ונציגי סניפי בני עקיבא מכל רחבי הארץ הגיעו לכאן לבית בדובנוב 7 להתייעץ, לדון בנושאי הסניף למסור מסמכים ודו"חות ולקבל חומרי הדרכה וטפסים
המבנה נמכר לחברה מסחרית ומשנה צביונו
עם השנים הפך הבניין לאפור, דהוי, זקן משהו, הפעילות בו הצטמצמה, מספר חניכי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז הלך וקטן.בשל התמעטות האוכלוסיה הדתית בתל אביב .
הנהלת הפועל המזרחי החליטה למכור את הבנין בדובנוב והוא נמכר לחברה מסחרית בתחילת שנות ה-2000, עזבה ההנהלה הארצית של בני עקיבא את המבנה בדובנוב בתל אביב ועברה למשרדים ברחוב הפסגה בשכונת בית וגן בירושלים וב-26 במרס 2015 נכנסה למבנה חדש משלה ברחוב יהושע יבין בירושלים. ב-2013 עזבה את המבנה גם מזכירות הקיבוץ הדתי ועברה למשרדים בקיבוץ בארות יצחק.העברת משרדי הקיבוץ הדתי לבארות יצחק הוסברה על-ידי ראשי תנועת הקיבוץ הדתי בכך שהמיקום החדש יקל על הגעה למקום של העובדים ונציגי הקיבוצים ואורחים ויחסוך את המעבר וההמתנה בתנועה מפוקקת במרכז תל אביב. ב-2013 קיבלו חניכי סניף בני עקיבא תל אביב מרכז, הודעה רשמית כי עומדים לפנותם מהמבנה בדובנוב 7. הם מחו על כך, ותבעו להישאר במקום ופרסמו עצומות מחאה כנגד פינויים מהבניין , אך ללא הועיל. סניפם עבר לבסוף מהמבנה המיתולוגי בדובנוב 7 למקלט ציבורי ברחוב דפנה בתל אביב וכיום לפי מיטב ידיעתי עברו למקום אחר בתל אביב.
בסוף שנת 2013 הוחל בעבודות שיפוצים בבניין. המבנה כאמור עבר לרשות חברה מסחרית. מראהו החיצוני המקורי של המבנה נשמר פחות או יותר אולם פנים המבנה שונה ללא הכר. הוקמו בו חללים גדולים המחולקים לתאי ופינות עבודה בעיצוב צעיר צבעוני.
הגם שמדובר במבנה היסטורי לא מוצב בכניסה לבניין או בחזיתו במקום בולט שלט מורשת שיספר על הבית ועברו.ראוי איפא להציב שלט מורשת כזה
כתב וצילם : אלי אלון 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה