בית ספר התיכון דתי בבני ברק צילום באדיבות מימי נוי
סיפורו של ביס תיכון ע"ד בני-ברק
כתיבה ותחקיר : אלי אלון
עד תחילת שנות ה50 של המאה הקודמת לא היה בבני ברק בית ספר תיכון דתי עירוני.ב1950 נפתח לראשונה בעיר בית ספר תיכון דתי והשאר היסטוריה.
בינואר 2018 פשטו דחפורים וציוד כבד אחר על מבנה בית הספר התיכון דתי בני ברק ברחוב אבטליון בבני ברק בין השלוש קומות והרסוהו עד היסוד. על חורבותיו הוקמו לימים שני בתי ספר יסודיים חרדים . "אבטליון" ו"באר-יהושע".
בית הספר התיכון הדתי עירוני בבני ברק או בשמו המקוצר תע"ד בני ברק, מהווה פרק היסטורי חשוב בתולדות העיר בני ברק. בין מאות תלמידיו ובוגריו מספר ידוענים לא מבוטל ובניהם, העיתונאי מנחם מיכלסון, איש הטלוויזיה ניסים משעל, אשת הפרסום ג. יפית (אז נקראה יפה מימון), דניאלה ויס מראשי "גוש אמונים", הפיזיקאי הנודע אליהו (אלי) גולדרט ז"ל, אבי הראל מי שהיה המשנה למנכ"ל בנק הפועלים ועוד.
תיכון ע"ד בני ברק נוסד ב ב-1950 מייסדו ומנהלו הראשון היה הרב שמחה במברגר איש חינוך ידוע בבני ברק שלפני עלייתו ארצה היה רב קהילה בשטוטגרט בגרמניה. בשנותיו הראשונות שכן בית הספר בקומה העליונה במבנה בית הספר היסודי הדתי מעלות ברחוב מימון. חיה מיכלסון אימו של העיתונאי מנחם מיכלסון שעבדה כמזכירה ראשית בבית הספר התיכון מראשיתו, במשך עשרות שנים עד פרישתה לגימלאות בשנות ה80, מספרת לי כי המורים הראשונים בבית הספר, היו בעיקר יוצאי גרמניה כמו, הרב שמחה במברגר ד"ר כהן, ד"ר קוליב ומורים נוספים "ממיטב כוחות ההוראה". לאחר פטירתו של הרב במברגר בערב יום כיפור תשי"ח-1958, מונה במקומו לתפקיד המנהל ד"ר צבי מושקוביץ תושב בני ברק, שהיה גם מורה לתנ"ך בבית הספר.
בשנת 1960 לערך עבר בית הספר למשכנו החדש במבנה חדש ומרווח על גבעת כורכר ברחוב אבטליון בבני ברק, לא הרחק ממקומו הישן בבית ספר מעלות . טכס חנוכת המבנה החדש נערך בפברואר 1959.עיתון הצפה בגיליונו מיום 2 במרס 1959 מדווח בזו הלשון: "טכס חנוכת בית הספר התיכון עירוני דתי בבני ברק, נערך בהשתתפות ראש העיר מ.בגנו, המפקח הרב ד"ר אוקס, חברי הנהלת העיר, אישי ציבור והתנועה, הורים ותלמידים. המנהל ד"ר י.צ מושקוביץ, ציין את זכותם של ראש העיר וחבר העסקנים בהקמת המפעל".
מבנה בית בית הספר
מבנה בית הספר החדש היה בן שלוש קומות מוקף חצר. מאחורי בית הספר הוקם מגרש כדורסל ששימש לשיעורי התעמלות ולקיים עצרות בית סיפריות. בבית הספר למדו בנים ובנות בכיתות נפרדות. לאורך שנות קיומו מספר הבנות שלמדו בו היה גדול פי כמה מאשר מספרם של הבנים. היו אלה לימודי תיכון רגילים עם שילוב מוגבר של לימודי קודש, דינים, מחשבת ישראל ועוד. הלימודים נמשכו עד שעה 3-4 אחר-הצהריים. מלבד הפעילות הלימודית הייתה בבית הספר פעילות חברתית ותרבותית שכללה טיולים, יציאה להצגות ועוד. רבים מבוגרי בית הספר מספרים על חוויות וזיכרונות נעימים מבית הספר. תלמידי בית הספר הגיעו לרוב מבתי ספר יסודיים ברחבי בני ברק ובהם מעלות ,משואות, שאר ישוב ועוד והיו מספר תלמידים שהתגוררו בישובים מחוץ לבני ברק.
ישראל ינאי מתמנה למנהל
אי-שם בשנות ה-60 מונה למנהל בית הספר תע"ד בני ברק ישראל ינאי.הוא החליף בתפקיד זה את מנהל בית הספר ד"ר י. צבי מושקוביץ שמונה למפקח תנך במשרד החינוך והתרבות. ינאי, תושב בני ברק, היה מהמנהלים הבולטים של בית הספר תע"ד בני ברק וכיהן בתפקיד זה שנים רבות. הוא התאפיין בהקפדה על משמעת וסדר אך בצד זה היה מנהל מוערך ואהוב. לידו כמנהל בית הספר כיהן במשך שנים רבות כמנהל פדגוגי ד"ר משה . שתיל שהיה מורה מוערך למדעי הפיזיקה ומתמטיקה וגם איש אציל ועדין נפש. ינאי היה איש חינוך ידוע בבני ברק היה לפני כן מורה ומחנך בבית הספר "מעלות" בעיר .לצד היותו איש חינוךמורה ומנהל השתתף במשך שנים רבות עוד משנת 1949 בקביעות בתוכניות "קבלת שבת" בקול ישראל שם קרא בקולו הערב פרקי תורה והפטרה. כמו-כן נהג ינאי לקרא את קריאת המגילה בפורים שהועברה ושודרה ברדיו בקול ישראל.
חיה מיכלסון, "אנציקלופדיה מהלכת" לגבי תולדות בית הספר תע"ד בני ברק, מספרת לי כי ב-1984 לערך מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר לאה לנגנטל. לאה גדלה והתחנכה בבני ברק בת למשפחת דימשטין. להוריה היה מפעל וחנות למוצרי בשר ברחוב הרצל בבני ברק. לאה היא אמו של חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל. לנגנטל מספרת לי כי היתה בוגרת המחזור הראשון של בית הספר התיכון דתי בעיר עוד כשזה שכן בבית ספר מעלות וכי עבדה בבית הספר כ-40 שנה. "עברתי בבית הספר את כל השלבים החל מתלמידה, מורה, מחנכת כיתה, עד תפקיד מנהלת בית הספר".
עם הקמת הישיבה התיכונית בבני ברק והגידול במספר האולפנות והאולפניות שצצו בכל פינה בארץ התמעט מספר הנרשמים לבית ספר תע"ד בני ברק .במבנה בית הספר בשנותיו האחרונות למדו בנות אולפנה ולאחר שעזבו, הפך להיות ב"יס לבנים של הממ"ד. ".
זיכרונות תלמידים ובוגרים
ביקשתי מתלמידים ובוגרי בית הספר שלמדו בתע"ד בני ברק, לספר על חוויותיהם וזיכרונותיהם מבית הספר ובמיוחד ביקשתי לספר על מנהלים ומורים נזכורים להם במיוחד מבית הספר.
מימי נוי (רוזנבלט), לימים אשת חינוך, גדלה והתחנכה בבני ברק, הייתה תלמידה בבית הספר תע"ד בני ברק בשנים 1961-1964. מימי נזכרת במורה לאנגלית גב' פיש רעיתו של פרופ הראל פיש בכיר באוניברסיטת בר אילן . "היה לה מבטא אנגלי למהדרין. כשקראה לנו את יוליוס קיסר של שקספיר, ממש ראינו את הדמויות מול העיניים. אמרו שהייתה בעבר קריינית ב-BBC,
יוסי שליט (שולץ) י למד אף הוא בתע"ד בני ברק בשנות ה-60, מספר על המורה לספרות שלמה טל "טל חיבב לשבת על השולחן ולהפליא בהוראת הספרות".טל לא מכבר שליט נזכר גם במורה לתנ"ך ד"ר רובין ז"ל, "אביו של החזן והזמר אחיה רובין ושל חבר השכבה שלנו: שלמה רובין, העושה חיל בדרום אמריקה". שליט נזכר נזכר גם במורה לתלמוד הרב אברהם שולמן שהיה מעשן כבדדדד גם בשיעור וברב גרוזמן שהיה מורה מחנך כיתה מוערך .
יוכי הראל זוכרת לטובה מאוד את המורה לפיזיקה ד"ר משה שתיל ז"ל "הוא היה המורה הדגול ביותר שזכיתי ללמוד אצלו. זה כולל גם השוואה למרצים מעולים באוניברסיטה (כולל פרופ' אומן-חתן פרס נובל שזכיתי ללמוד אצלו)".
אשת הפרסום ג.יפית -יפית גרינברג שאז נקראה יפה מימון והתגוררה בסמוך לבית הספר אף היא נמנית עם בוגרי תע"ד בני ברק .ג.יפית מספרת לי כי מנהל בית הספר ישראל ינאי אמר לה" אני מצפה ממך לגדולות יש לך שם משפחה מחייב". יהודית גדנקן נזכרת במורה לכימיה וביולוגיה צבי לפלר שהיה בעל מבטא הונגרי כבד ונהג להציג עצמו בפני התלמידים: "אני צבי, שם שלי לפלר" וכל זאת במבטא הונגרי כבד, דבר שעורר חיוכים וצחקוקים מצד התלמידים. יהודית נזכרת בעוד שני מורים "מיוחדים" שלימדו בבית הספר. אחת, הייתה מורה לספרות שגרה ברחוב מוהליבר ו"איזו שמחה אחזה בנו כשהגיעה לביה"ס נעולה בנעליים משני זוגות שונים...", והשני, מורה לתנ"ך" נדמה לי ששמו שלמה, (שלמה טל?) מורה בעל ידע עצום שתמיד משך את המכנסיים עד שקנינו לו במתנה חגורה".
נורית כהן מספרת על המורה למשנה הרב שרמן "-כשאמרתי שכואב לי הראש ואני רוצה לצאת מהכיתה תמיד אמר "סימן שיש לך ראש".
רחל שרון מספרת:"את אהבתי לצפייה בהצגות תאטרון אני חייבת למר ישראל ינאי ז"ל שהיה מנהל ביה"ס והוציא את כל ביה"ס מספר פעמים בשנה לצפייה בהצגות תאטרון".
אחד ממורי בית הספר היה המורה להיסטוריה ד"ר יהושע הורוביץ, אביו של העיתונאי ואיש הטלוויזיה מנחם הורוביץ. ד"ר הורביץ חבר מערכת האנציקלופדיה העברית וחיבר ערכים בה, היה איש כחוש ועדין ומנומס שלא תמיד ידע להשליט משמעת בכיתה. ספק אם היה שורד במערכת החינוך הנוכחית, לנוכח חוצפתם ואלימותם של התלמידים כיום.
הנה רשימת מורים שלימדו בתעד בני ברק לאורך השנים הגב' אנגל-אנגלית, שולה אטלסוביץ-ספרות, הגב' ציגלמן,- צרפתית, הגב' זיידמן מתמטיקה, שושי שפירא-היסטוריה, ניצה-התעמלות. ראובן גרייסמן, מורה יקה וקפדן להתעמלות (בנים), חנה דגני המכונה "חנלה ספרות", הגב' ש. ראוכברגר, מורה לאנגלית, הגב' ברוידא, אברהם ויסמן מורה למקצועות קודש שהיה גם מנהל בית ספר "מעלות", אלי קופר מתמטיקה, מר עובדיה חמאווי המורה לערבית ותנך . המורה למוזיקה המנצח והחזן הידוע מרדכי סובול. כמובן שהיו מורים נוספים שנשכחו עם השנים.
תלמידי בית ספר לא שוכחים את שרת בית הספר דוד ברגר ("עשינו לו הרבה צרות"). מר ריגלהופט צביקה ברייטר ונוספים.
שני טייסים שנפלו במלחמת ששת הימים
בין תלמידי בית הספר תע"ד בני ברק שנפלו במערכות ישראל היו שני טייסי חיל האוויר: סרן שלמה קרן שנפל ב-7.6.1967 במלחמת ששת הימים במהלך תקיפה מהאוויר על שדה תעופה בעירק וסרן יאיר נוימן טייס טייסת 101 שנפל במלחמת ששת הימים מעל שטח מצרים.במשך שנים הוצבו בחצר בית הספר שלטי הנצחה לזכרם על עמודים בכניסה לבית הספר . לא ברור מי הסיר את השלטים .שהיו חלק מנוף בית הספר.
חייה מיכלסון מזכירת בית הספר המיתולוגית שביקרה בבית הספר בעת שהרסו אותו וראתה את ההריסות מספרת כשריאתי את ההריסות ואת מחיקת בית הספר "נצבט לי הלב", כאן בליתי שנים רבות מחיי
הרס בית הספר תע"ד בני ברק הוא חלק מתהליך שמתרחש בעשורים האחרונים של "מחיקת" מוסדות חינוך ותרבות בעיר בני ברק המזוהים עם המגזר הדתי לאומי בבני ברק.ברשימה זו ניתן לכלול את בית ספר הממ"ד מעלות שהפך לבית ספר חרדי לבנות מרשת "בית יעקב" ואת מרכז התרבות "בית במברגר- "מעוז המפדל" שהפך לבית מדרש חרדי. היו ימים בבני ברק שכנראה לא יחזרו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה