יום שני, 28/12/15, 11:31

החזית הדרומית של אולם הנוסעים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב [צילום: אלי אלון] סיפורה של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב  מאת:אלי אלון   התחנה המרכזית הישנה בתל אביב  נחנכה והחלה לפעול במאי 1942 ונחשבה אז לתחנה המרכזית המתקדמת בארץ. עד אז היו פזורות תחנות האוטובוסים  בתל אביב במסופים קטנים ברחבי העיר ובעיקר במסוף האוטובוסים ברחוב רוטשילד 1 וב"כיכר המושבות" ברחוב אלנבי. במרס 1938 החליטה עיריית תל אביב לרכז את מסופי האוטובוסים לתחנה מרכזית אחת גדולה, שתוקם מצפון-מערב לשכונת נווה-שאנן. בניית התחנה החלה בסוף שנות ה-30 והושלמה בדצמבר 1941. כאמור, נחנכה התחנה והחלה לפעול במאי 1942.  התחנה כללה את מבנה הטרמינל שלידו הוקמו רציפים שלאורכם תחנות האוטובוסים. את מבנה התחנה והרציפים שלידו תכננו האדריכלים נחום זלקינד ויוסף ויטקובר. במהלך השנים, עם הוספת קווים ויעדי נסיעה חדשים, בעקבות הקמת ישובים וערים חדשות, היה צורך להוסיף תחנות, והן מוקמו ברחובות הסמוכים לתחנה כמו: ארלינגר, פין, השרון, נווה-שאנן, יסוד המעלה ועוד.  לתחנה המרכזית הישנה של תל אביב עבר היסטורי מכובד בתולדות הישוב: במלחמת העצמאות שימשה מקום יציאה ללוחמי ולנהגי השיירות לירושלים, בדרכם להביא אספקה לתושבי ירושלים הנצורה. זמן קצר לאחר הכרזת המדינה, הופצצה התחנה על-ידי מטוסים מצריים. בהפצצה, נהרגו כארבעים אנשים ולתחנה ולאוטובוסים נגרם נזק רב.  גם לאחר קום המדינה, ידעה התחנה פיגועים, אלא שהפעם היו האחראים להם מחבלים: בין השנים 2003-1968 נהרגו בפיגועי מחבלים, שהיו בתחנה המרכזית, למעלה מארבעים אנשים. הפיגוע הבולט היה ב-5 בינואר 2003, פיגוע התאבדות כפול, בו נהרגו 23 אנשים.  התחנה המרכזית הישנה בתל אביב הייתה, עד להעברתה לתחנה המרכזית החדשה ב-18 באוגוסט 1993, חלק מנוף חיינו בארץ: מהתחנה יצאו מאות אוטובוסים וגם מוניות, לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות, לכל רחבי הארץ. בנוסף, התחנה שימשה מרכז מסחרי הומה וזכורות חנויות הנעליים ברחוב נווה-שאנן, הנמצא במתחם התחנה, וחנויות-דוכני הקסטות (הקלטות) המזרחיות, ליד קולנוע "מרכז" המיתולוגי. דומה, כי אין כמעט אדם שחי בארץ בתקופת פעילותה של התחנה המרכזית הישנה, ולא פקד אותה לפחות מספר פעמים בחייו.  רבים מאיתנו, ובתוכם כותב שורות אלה, נזכרים בגעגועים ומוצפים בנוסטלגיה בהיזכרם בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. לרבים מאיתנו חוויות וזיכרונות ילדות מהתחנה המרכזית הישנה.     החזית הצפונית של התחנה הישנה ברקע הקופות [צילום: אלי אלון]    התחנה המרכזית הישנה בתל אביב .זה מה שנותר מהרציפים בתחנה 2011[צילום: אלי אלון]   מי ישמור על התחנה הישנה? מבנה הטרמינל ההיסטורי של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב לא מוכרז כמקום מיועד לשימור, וככזה - יש חשש שייהרס  המבנה, סובל מהזנחה, הפך בשנים האחרונות למקום לינה ומפגש לפרוצות, לסוחרי סמים, לנרקומנים ולהומלסים    קופות הכרטיסים  בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב  [צילום: אלי אלון]  מצבה של התחנה - רשמי ביקור 2011   ביקרתי בשנת 2011 בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב והעליתי את רשמי בכתבה שפורסמה בשנה זו וכך נאמר בכתבה משנת 2011 :  " קירות מתקלפים, חלונות עקורים, עזובה וכיעור בולט (גם בהשוואה לבתים סמוכים) - מחזה זה נגלה לי שעה שסיירתי בשבוע שעבר במבנה טרמינל התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, הנמצא ברחוב הגליל 2. המבנה הצר והארוך בין שתי הקומות היה, למעשה, לב התחנה המרכזית הישנה: בקומה הראשונה היה אולם נוסעים קטן, קופות הכרטיסים (שעדיין במקומן), השירותים וכן דוכני העיתונים ושורת הטלפונים הציבוריים שניצבו בפתח הטרמינל. ואילו בקומה השנייה שכנו משרדי הנהלת התחנה ומשרדי נהגי וחברות האוטובוסים. בשנים האחרונות הפך המבנה למקום לינה ומפגש של פרוצות, סוחרי סמים, נרקומנים והומלסים למיניהם, שהפכו את המקום ההיסטורי והנוסטלגי הזה לביתם. הם שוהים ולנים בו לאורך שעות היום והלילה, ומשום מה אף אחד לא טורח לגרשם או לגדר את המקום.  רשמי ביקור 2015  בשנים האחרונות עיריית תל אביב  מנסה להחיות את המבנה וסביבתו, והביאה למקום קבוצת אמנים בשם "המרכזית", המארגנת במקום אירועי תרבות ואמנות .מבנה הטרמינל שופץ וסויד   במקום  הוקם בית ספר לאמנויות. עם כי התחושה שלי  שאין כוונה אמיתית לשמר את המקום ובל נתפלא אם יום בהיר אחד נתבשר כי דחפורים הרסו את המיבנה לטובת הקמת גורד שחקים. במהלך שנות ה-2000, הרסו דחפורים את רציפי התחנה, ומה שנותר כיום מהתחנה המרכזית הישנה ההיסטורית, הוא מבנה הטרמינל שנבנה לפני שבעים שנה. כל בר-דעת מבין כי מבנה התחנה הוא בעל ערך וחשיבות היסטורית בתולדות הישוב ובתולדות התפתחות התחבורה בארץ, ולכן הוא ראוי לשימור ובשום אופן אין להרוס את המקום.  פניתי בעבר  לתמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרי מורשת, במטרה לברר את המצב העדכני של המבנה, מבחינת שימור, והיא קובעת בפסקנות כי המבנה לא מוכרז כמיועד לשימור, אבל בהחלט הוא ראוי לשימור. מדוע אם כן, המועצה לשימור אתרי מורשת, לא מפעילה השפעתה וסמכויותיה כדי להביא להכרזת המבנה כמקום מיועד לשימור ובכך למנוע הריסתו העתידית - הרי מדובר במבנה היסטורי בעל משמעות וחשיבות בתולדות הישוב. טוכלר: "ההכרה במבנה כמקום מיועד לשימור מורכבת ואינה פשוטה ואף דורשת לעיתים צעדים חקיקתיים ושינויים ברישומי הקרקע והטאבו".  בהיעדר הכרזה על מבנה התחנה המרכזית הישנה בתל אביב כמקום לשימור, ובהיעדר אכפתיות של ציבור רחב, בל נתפלא אם יום אחד נתבשר פתע כי דחפורים "עלו" על המבנה והרסו אותו, ובמקומו יוקם איזה מגדל משרדים לתפארת.  קורא אני לכל הגורמים הנוגעים בדבר ולכל אלה שאיכפת להם מהנושא, לפעול לשימור מבנה היסטורי ונוסטלגי זה - אין להיכנע ללחץ ולהשפעה מצד קבלנים ו"כרישי נדל"ן" הלוטשים, מן הסתם, עיניהם על השטח האטרקטיבי הזה כדי לבנות עליו עוד גורד-שחקים.  ניתן, ללא סכום גדול במיוחד, לשפץ ולצבוע את המבנה, לשמור על צביונו המקורי, ולהציב במקום שילוט דקורטיבי ותמונות שיספרו את תולדותיו והתפתחותו. צריך רק רצון ואיכפתיות. כתבות נוספות של כותב זה :   בית רוק ברחוב השומרון בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב "בית רוק" ההיסטורי בתחנה המרכזית הישנה בת"אבית רוק הוקם בלב הפרדס של משפחת רוק, שהשתרע, על-פי ספרו של יצחק רוקח "פרדסים מספרים", בין רחוב לבונטין של היום לבין דרך פתח תקוהאלי אלון   |   לסיפור המלא