טיולים ותיירות  בית שאן

0 תגובות   יום שבת, 21/7/18, 09:00

אתרים ומבנים היסטוריים בבית שאן    לא מכבר הציבה עירית בית שאן   שלטי הסבר  דקורטיביים ליד  אתרים ומבנים  הסטורים בתולדות העיר. באתריה ומבניה ההיסטורים  של בית שאן   מאת :אלי אלון     צילום:אלי אלון עירית בית שאן  בשיתוף המוזיאון לתולדות העיר בית שאן  חברו יחד לפרויקט הצבת שלטי מורשת דקורטיביים ליד אתרים ומבנים  היסטוריים בעיר .ליד כל אתר הוצב שלט הסבר המספר בעברית ובאנגלית  את סיפורו של האתר. בכל שלט מופיע  צילום עבר של האתר. . יצאתי לסייר בעיר בית שאן בעקבות שלטי מורשת אלה ומבקש אני להביא בצורה מרוכזת ותמציתית את סיפורם של  המבנים  והאתרים ההיסטוריים הבולטים  בעיר .המידע מתבסס על הכיתוב בשלטים,  פרי מחקר של אנשי המוזיאון ועל ידע אישי .   יצויין כי  בניגוד לערים כמו תל אביב,רמת גן ירושלים וכיוצא באלו  ,נושא  שימור ותיעוד תולדות העיר  בית שאן  ואתריה ההיסטוריים , הוזנח לאורך השנים וגם לא נחקר כראוי בשנים עברו כשאנשים שיכלו וידעו לספר  היו עדיין  בחיים , ועל כן בהעדר תיעוד ומיסמוך  המידע ההיסטורי  על תולדות העיר בית שאן במיוחד זה המתייחס לתקופה שלפני קום המדינה,מועט לא מדוייק ,לא חד משמעי  ולוקה בחסר. בשנים האחרונות  עם הקמת מוזיאון העירוני בבית שאן חל שיפור בחקר ותיעוד בית שאן .נאספים חומרים, ונחקרים נושאים היסטוריים הקשורים לעיר. . כשמדברים על אתרי היסטוריה בבית שאן  מיד צץ ועולה במוחינו השם  האמפיתאטרון הרומי שרבות דובר ומסופר בו.  זה האפיל משהו על   אתרי היסטוריה  נוספים בעיר שלא ידועים לרבים  רובם מתרכזים בעיר העתיקה ברדיוס של קילומטרים בודדים .כתבה זו סוקרת בצורה תמציתית  את אתרי ההיסטוריה והשימור של בית שאן .     בניין הסראייה בבית שאן [צילום: אלי אלון] בית הסראיה -את סיורי התחלתי בבית הסראיה ,זהו מבנה גדול ומרשים. בו שכנו משרדי ממשל בתקופת השלטון העותומאני והמנדטורי. בנין הסראייה - נבנה בשלהי המאה ה-19 בשנת 1889 לערך. ראשיתו ,פונדק דרכים, מבנה בן קומה אחת, בנוי אבני בזלת שחורות לא מסותתות, עם שער כניסה גדול בצידו המערבי וכשישה פתחים גדולים בעלי קירוי קשתי (קמרונות), (במקום החלונות כיום) ששימשו כניסה לסוסים וחמורים והובילו לחצר פנימית פתוחה ובמרכזה רהט שתייה. בשלב מאוחר יותר, נוספה  למבנה קומה שנייה, בנויה אף היא  אבני בזלת, נאטמו הקמרונות וכן נוסף חדרון עם פתחי ירי בקומה התחתונה בצדו הצפוני מערבי של המבנה.  בחזיתו המערבית שער כניסה  ראשי  ועליו כתובת בטורקית  בנוסח: "המבנה שופץ בתרומתו של הסולטן עבדול אל חמיד השיני מבורך בצירוף סמל הסולטן". בשני צדי השער ניצבים עמודי גרניט שהובאו למקום מאתר עתיקות בית שאן הסמוך. בתקופת המנדט הבריטי 1917-1948 שימש בית הסראייה   כמרכז שלטוני של הבריטים ותחנת משטרה, עד לבניית תחנת המשטרה המנדטורית החדשה. בקומה הראשונה, שכנו משרדי המשטרה משרדי המכס וחדרי מעצר. בקומה העליונה, שכנו משרדי קצין המחוז ומגורי השוטרים הברטים.עד היום ניתן לראות בבנין הסראייה חרכי ירי ששימשו את השוטרים והחילים הברטים להגנה על המבנה. החרכים נמצאים בצידו הצפוני מערבי של  בניין הסראייה ובצידו הדרומי של הבניין  לאחר הקמת המדינה המבנה שימש למטרות שונות: מרכז תרבות, מרכז פדגוגי, בית משפט השלום, לשכת המס של "הפועל המזרחי", בית ספר לנגרות לנערים בית כנסת ספרדי ומועדוני נוער ועוד..    גן העצמאות בית שאן צילום: באדיבות המוזיאון העירוני בית שאן   גן העצמאות -בית שאן- מול בניין הסראייה בצדו המערבי, כמה עשרות מטרים מהכניסה הראשית של בניין הסראייה, שוכן גן העצמאות בבית שאן. בתקופת המנדט הבריטי שימש השטח בו שוכן הגן כמתחם מגורים יוקרתי לפקידות הגבוה ולעשירי העיר בית שאן הערבית. הקומות העליונות שימשו למגורים והתחתונות הפונות לסראייה (רחוב שטורמן) שימשו לחנויות ולמסחר. בעקבות מאורעות ופרעות 1936 תושבי העיר הערבים ירו והתנכלו לשוטרים ולמשטרה הבריטית. כעונש הבריטים "גילחו" את המתחם והפכו אותו לגן ציבור. מספרים כי הגן היה מטופח והובאו אליו מספר עמודים רומיים וממצאים ארכיאולוגיים אחרים לקישוט ולנוי. מאז ועד היום הגן שופץ מספר פעמים.    מגדל המים בבית שאן [צילום: אלי אלון] מגדל המיים - במרכז העיר העתיקה בית שאן ניצב  עד היום מגדל המים הישן  של בית שאן . הוא נבנה ב1935על ידי הבריטים   בעקבות גידולה והתפתחותה של האוכלוסייה ששכנה באזור בית הסראייה הסמוך. אני מעריך (הערכה גסה) את גובהו בכ-8-10 מטר. המגדל קיבל מימיו מן המעיינות של האזור, בעיקר מעין שוקק ומעין מודע הנמצאים למרגלות הגלבוע. המים הוזרמו בצינורות מהמעיינות אל בריכת המגדל ומשם בעזרת חוק הכלים השלובים סופקו לבתי התושבים ובעיקר למשטרה הבריטית. על-פי הנכתב באתר המוזאון העירוני בבית שאן, בהקמת מגדל המים ובהזרמת המים אליו נטלו חלק אנשי ניר דוד שבעמק בית שאן.  תעלת המים בבית שאן [צילום באדיבות המוזיאון העירוני בית שאן] תעלת המים -ואם בהספקת מים לבית שאן עסקינן, בשנותיה הראשונות של בית שאן עברה במעברת בית שאן ששכנה בעיר, תעלת מים. התעלה הגיעה מאזור קיבוץ שלוחות, וזרמה בעיר, עד אזור הספרייה העירונית של היום. המים שזרמו בתעלה הגיעו מן המעיינות המקיפים את בית שאן, ושימשו את תושבי המעברה לכביסה, לרחצה, לשחייה ולהשקיה. לאחר זמן מה כוסתה התעלה.    בית נכות בית שאן בכניסה המזרחית לעיר [צילום: אלי אלון] בית נכות בית שאן - ניצב בכניסה המזרחית לעיר בית שאן, צמוד לכביש ראשי - כביש 90, המחבר בין טבריה, לבית שאן  מול "קניון בנימין" ברחוב שדרות מנחם בגין, כ-300 מטרים מערבית  לתחנה המרכזית החדשה של בית שאן, זהו מבנה  מסגד עתיק יומין הבנוי בסגנון ממלוכי טיפוסי מהמאה ה-15.  ש   המבנה  שימש בית תפילה (מסגד) לערביי בית שאן עד מלחמת השחרור ולאחר קום המדינה נפתח בו מוזאון לשימור עתיקות הראשון של בית שאן שפעל עד סוף שנות השמונים של המאה הקודמת. ב-2003 עלה באש, הוצת או נשרף, ומאז עומד נטוש שומם ומוזנח.   שער הכניסה לבית הנכות בבית שאן  בימים בהם פעל [צילום: באדיבות מוזיאון בית שאן]     שער הכניסה לחוות שמש, החווה החקלאית בבית שאן יוני 2018 [צילום: אלי אלון]   חווה חקלאית בית שאן - שוכנת ברחוב שד' הארבעה בבית שאן מוקפת חומת אבן עשויה אבני בזלת שחורה מאבני המקום.החווה הוקמה על ידי הבריטים   בשנת 1925 וכוללת   מספר מבנים ומחסנים ובניהם מכלאה לסוסים ולבעלי חיים אחרים. בכניסה לחווה נבנה שער מרשים וגבוה עשוי אף הוא אבני בזלת. מעל בית השער הייתה עמדת שמירה ממנה ניתן היה לצפות על הסביבה ולירות בשעת צורך. בראשיתה  שימשה החווה כבית ספר חקלאי בו למדו ילדי העיר בית שאן הערבית (בדואים ברובם) לימודי חקלאות. בשלב מאוחר יותר, כך נכתב בשלט הסבר על החווה, שימשה החווה כקארנטינה (תחנת הסגר לבעלי חיים). בעלי החיים שהובאו מעבר הירדן המזרחי, כמו כבשים, פרות ועזים, הושמו בחווה בהסגר ונבדקו על-ידי וטרינרים במטרה לבדוק אם הם כשירים מבחינה בריאותית לאכילה ולרבייה ואלו שנשאו מחלות הושמדו. הבדיקה נמשכה כ-40 יום ומכאן השם קרנטינה (קראנט - פירושו 40 יום). אולם, יש חוקרים הסבורים כי הסבירות כי החווה שימשה כקרנטינה לא גבוהה, ומכל מקום אין בנמצא כל תיעוד וסימוכין לכך. לטענתם, החווה הייתה חלק מהמבנים של המשק החי בבית-הספר החקלאי, הסככה שימשה כרפת, והפרות נרכשו במשקי האזור. שימוש נוסף שיתכן שהיה לחווה הוא בית ספר לרכיבה על סוסים.  בתקופת מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-40 של המאה ה-20 התרחבה החווה וגדל כושר היצור החקלאי שלה, וזאת בעידוד ובמימון השלטונות הבריטיים כחלק ממדיניות השלטון הבריטי באותן שנים לפתח את מדינות המזרח התיכון על-מנת שיוכלו להסתדר, מבחינה כלכלית, באופן עצמאי ככל שניתן, ללא תלות במדינות אירופה, שהיו נתונות במלחמה. עם כיבוש בית שאן ב-13-12 במאי 1948, בריחת תושביה הערבים ועזיבת הבריטים את הארץ, פסקה הפעילות בחווה, מבניה נעזבו וננטשו, והחווה נשארה נטושה לגמרי. העזובה שלטה במקום. ותיקי בית שאן מספרים, כי המקום הפך למקום מחבוא של ילדי בית שאן שהיו בורחים מבית הספר כדי לעשן, להבעיר מדורות וכדומה. בשנת 1973נפתחו בשטח החווה  כיתות לימוד לתלמידי בתי ספר בעיר.ב  שנת 1974 נחנכה במקום חווה  הלימודית ללימודי טבע וסביבה הפועלת עד היום. החוה נקראת חוות שמש על שמו ולזכרו של יצחק שמש שהיה איש חינוך  וראש עיריית (מועצה מקומית) בית שאן  .     בניין העירייה המנדטורית בבית שאן [צילום אלי אלון]   בית העירייה המנדטורית בבית שאן -  ניצב ברחוב שטורמן   במרכז העיר העתיקה של בית שאן כמה עשרות מטרים דרומית  לסראייה  ,לפני קום המדינה המבנה שימש את בניין עיריית בית שאן הערבית .במבנה זה ישב ראש  העיר הערבית שכונה בשם הרשמי  "ראש המינהל העירוני בבית שאן" היה זה  חא'ג סעיד חלבוני הוא זה שחתם על הסכם הכניעה במאי 1948 ועזב עם משפחתו לירדן .מיד לאחר קום המדינה ב-1948שימש המבנה את הבנין המועצה האיזורית בקעת בית שאן.עם המעבר של המועצה האיזורית למשכנה החדש המבנה שימש את המרכז  למוסיקה של המועצה האיזורית  .בשנות ה-70 וה-80 של המאה שעברה פעלו במקום קן תנועת הנוער  השומר הצעיר ומרכז ללימוד שדה (המל"ש) ביקרתי בימים אלה במבנה .ריצפת  המבנה עטורה בעיטורים  והיא מקורית משנות ה-20 וה-30 .בשנת 2014 הוקמה במקום מסעדה בבעלות פרטית   השוק כאמור פעל פעמים בשבוע, בימי שני וחמישי. הרוכלים היו מגיעים אליו השכם בבקר  הרכב הנפוץ בשוק היה עגלה רתומה לסוס. הקונים בשוק הגיעו לרוב ברגל או באופניים. כידוע רק למעטים בקרב תושבי בית שאן היה אז רכב ממונע. היו לא מעט קונים בשוק שהובילו את הקניות לבתיהם ב"רכב" שימושי ופופולרי אז - עגלות תינוק ועגלות ברזל לסוגיהם.